צמח בר

מתחיל לנשום

דיויד ברוזה

מילים: חנה גולדברג
לחן: קורין אלאל

יש לי תקרה
תקרה גבוהה
משאירה לי הרבה אוויר
יש לי מרפסת
מרפסת תלויה
פתוחה לקולות של העיר

יש לי ברוש
גבוה ירוק
מחכה לי תמיד בחלון
יש לי אהובה
מתחת לשמיכה
היא מחכה שאבוא כבר לישון

אני מתחיל לנשום לאט
ועדיין כל כך נזהר
כמו נחל קטן שלומד לזרום
אני לומד להיות מאושר

יש לי שכנה
שכנה גדולה
אופה עוגות קינמון
אומרת לי:
הי, אתה חייב לטעום
בוא תטעם מהכול

החדר שלי
מחשיך לאט
משאיר מקום לַדמיון
יש לי אהובה
מתחת לשמיכה
היא מחכה שאבוא כבר לישון

אני מתחיל לנשום לאט
ועדיין כל כך נזהר
כמו נחל קטן שלומד לזרום
אני לומד להיות מאושר

* * *

בכלל תכננתי להעלות פוסט אחר שכתבתי אתמול, אבל שמעתי את השיר.

המילים שלו מתאימות לי לעכשיו.

 מוקדש לכל מי שרוצה שהשיר הזה יהיה מוקדש לו.