הבוקר הקפיצו אותנו באמצע יום עבודה, כי מי שהקשיב לרדיו החליט שיש אזעקה, ואחר היה מי שעבר ואמרו היו שתי נחיתות בבית דגן, ומהלחץ שכחנו שמדובר בבית דגון, ולא בית דגן.
וכשהיינו בחדר מדרגות בדרך למקלטים (חניון המכוניות, מן הסתם) חשבתי על אמא שלי שלא יכולה לראות כבר כמעט חודשיים ומי יעזור לה להגיע למקלט אם יקרה משהו והיא לבד בבית עם החתול.
ואחר כך דיברתי עם החיילת הקרבית שלי, והיא מתזזת בין הגדוד שהחל להפעיל את המערכת הקרבית שלו לבין הבית שלה עליו נוחתים טילים.
ודיברתי עם האחת, ואחר עם השנייה, כמעט נרגעתי, אבל עדיין אני לחוצה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
