צמח בר

אז מה היה לנו השבוע?

אחת פגישה עם חבר לשעבר, ועם חבר מרעיו (חבורת הזבל כפי שאחי קורא להם), רק בכדי לראות שהוא השתנה, וגם אני, אבל אין לי עניין בו.

אחת שיחת טלפון (ועוד כמה שלו) עם איש1, רק בכדי לראות שאני אמנם השתניתי, אבל הוא לא. ואין לי עניין בו, כשהוא כך.

אחד יום נעים באופן יחסי בעבודה, עד שחשבתי לדחות את עזיבתי שם בכמה חודשים.

(למה תמיד כשאני מתחילה להקליד, אושר בא ללעוס את מרפקי?)

אחת התפרצות של סינוסים זועמת שמשכיבה אותי במיטה לכמה ימים.

(ולא אני לא מושכת באף)

אחד חלום צועק ומוחה על כך שאני עדיין בוכה על נעליים הרוסות שנזרקו זה מכבר, עבודות שלא לפי ערכי, ופיספוס הזדמנויות.

אחד מחשב, שאתר הבית שלו נחטף, בלי יכולת הפטרות מהחוטפת, כמה סוסים טרוייאנים חביבים.

אחד פירמוט – בפעם הראשונה בחיי באופן עצמאי- לכונן D שהצליח, ואחד פירמוט לכונן C שהצליח יותר מדי, ועכשיו אין לי פארטישיין, ואין לי זיהוי לכונן D (הרד דיסק שני בן 80 ג'גה נוספים שם אני שומרת את קובצי ה- MP3 ושאר סלטים חביבים).

מסקנות:

סגרנו מעגלים, ראינו שאין למה ובשביל מה לחזור, אין להתעכב בעבודות שאינן לפי ערכי, יש לסרוק קבצים שהורדתי, ולהמשיך ללכת קדימה, ולדעת שאני תמיד, אבל תמיד יכולה לפרמט!!!

אה, ועוד לא החלטתי מה לעשות בקשר לסלולרי.

אבל יש לי הצדקה, לא יכולתי לחשוב בימים האחרונים.