צמח בר

ומאז שאתה לא לצידי,

אני כבר לא יכולה לכתוב,

ולא לכאוב,

ולא לאהוב,

ולא לחוש,

ולא לטעום,

ולא לשמוע,

ולא להרגיש,

ולא לראות,

ולא להנות,

ולא להיות.

ומאז שאתה לא לידי

אני כבר לא יכולה לנגוע,

בַּכאב,

בַּאהבה,

בַּטעם,

בַּשמחה,

בַּעצב,

בַּחיוך,

בְּלִיבְּךָ.

ורק כשאתה סופסוף מתקשר,

אני פתאום נזכרת

לדעת,

שאני כבר מזמן נוגעת.

***

נכתב לאותו אחד שאפפעם לא בטוח שאני כותבת אליו,
למרות שהוא יודע אבל לא בוודאות,
הוא תמיד זקוק שאומר לו שזה הוא,
למרות שאני כותבת אליו ועליו המון.

:-)

כן, גם זה.
אה, וזה גם בגלל.