אז החלפתי מצעים, והחתול על המיטה
קפץ,
כמו רק לרגע הזה הוא חיכה,
והרצפה כובדה, אפילו נשטפה,
והדלקתי נר לבן של ריחות נעימים,
והרדיו במחשב מנגן מצעדים של
שירים,
ואני חושבת על הברכה לשנה החדשה,
אחת שכבר נכתבה,
השניה עוד לא עולה,
אולי תבוא,ואולי כבר לא.
זה לא ממש משנה.
* * *
ובליבי
מדליקה
נרות
של קדושה.
שבת
אחרונה
של
שנה ישנה,
שנה
שהייתה
שנה
לא קלה.
בשבת
הבאה,
תהיה
השנה חדשה,
מרשרשת
מהניילונים,
המהלכים
ינועו בחריקה קלה,
עדיין
לא מכירים,
חדשים,
עדיין
לא משומנים,
עדיין
לא רגילים,
לשנה
החדשה.
שבת,
ספטמבר 8, 2007
* * *
השנה אני פוגשת את הסיום שלה,
דווקא ממקום אחר, לא אופייני לי,  עונה
לטלפונים מברכים, אפילו עושה כמה בעצמי, שולחת מיילים, עדיין קשה לי עם המסרונים
שנשלחים בקבלנות אבל שיהיה.
אפילו קיבלתי 'שנטובה מארץ רחוקה, מחברה שהייתה פעם שותפה לדירה,
מחברה שתמיד תהיה טובה, גם אם לא נדבר עשרים שנה (קרוב למציאות).
שנטובה היא שלחה, כזו של פעם –
אפילו כתובה- רק חסרו הנצנצים, אבל זה מעולם לא היה הטעם שלה.
אז
מה נותר לי להגיד?
שתתחדש
עלינו שנה טובה, שנה מלאה אהבה הענקה וקבלה, שנה שבה נמשיך ללכת בדרך בה בחרנו בה,
שנה שבה נהיה שלמים עם עצמנו, שנה של עשיה והמון המון שמחה. 
(אפשר כבר להפסיק עם
המושי מושי....ממתי הפכתי להיות כזו רכיכה?)
וברכות מיוחדת לשוגר החברה שלי, שחוגגת היום- יומולדת....
יומולדת שמייח יקירתי!!!!
