וממשיכה לזכור את החלום הממשיך להיחלם בי כבר שנים (להיחלם/להילחם), על דרך/טיול שאותה אני עוברת, במעלה גבעה, ובמורדה, לאורכו של מקור מים זורמים, בינות סלעים ומים שוצפים, וירוק של צמחיה, ואני הולכת.
בכל חלום, אני מגיעה למקום אחר, פעם לצפון הארץ, על רמה, שם בינות להריסות מקדש, אני נלחמת במפלצות בעלות מקור אימתני יורק אש, וכנפיים ענקיות, שצווארן משתרג וכל גודלן כבניין בן שלוש קומות, ומהרמה משקיף אגם, שלחופו, נמצאת עיר, מרוצפת אבן וסמטאותיה צרות, ואנשים עולים בהן ויורדים, ואבניה חלקלקות מגשמים ומים שזרמו ועודם זורמים עליהן וממדרך האנשים.
ופעמים הגעתי למרכז הארץ, שם מחלפים לרוב חורצים את אדמתה ומכוניות שם לאין ספור, אורותיהן חותכים את חשכת הלילה, ואני מגיעה לתחנה המרכזית בעיר פרברית מדרום לעיר המרכזית, אבל התחנה עדיין מספיק גדולה למצוא אוטובוסים שיוצאים לכל הכיוונים שאני צריכה, ולפעמים אני נוסעת דרומה עוד יותר, ולפעמים-די הרבה , אני רק עוברת בתחנה עם הרכב שאני נוהגת בו, בדרכי לעיר הגדולה, אבל לא לוקחת את המחלף לדרך הראשית, אלא מחלף אחר, שהוא מאריך את הדרך, ועושה סיבוב, אבל אין שם פקקים והדרך פחות עמוסה ויותר מהירה. ואני יורדת ממחלף, ועולה לכביש הראשי ונוסעת צפונה. לעיתים יושב לידי מישהו במושב הנוסע אבל כמעט שלא.
ולעיתים אני מגיעה לחוף, בליל חורף קר וטחוב, עם שבילים חרוצים עמוק באדמה, ורוח חזקה נושבת בפניי, וחושך ואין אורות לפיהם אוכל לדעת לאן מועדות פניי, לפעמים רק אור הירח הלבן-אפרפר, ולעיתים מכסים העננים את פני השמים השחורים ואני נאלצת לגשש ולנחש דרכי.
ואני יודעת, זהו אוסף של חלומות הנשזר לאחד גדול יותר מסכום המרכיבים שלו, ואני יודעת, לכל חלומון יש פירוש משלו, על דרכים שאני עוברת והחלטות שאני עושה, וכיוונים בחיים שאני שוקלת לקחת. ומדי פעם מבליחות תמונות מזכרון החלום לתוך חיי העירות, ואני רוצה לחזור לאותו החלום.
ואני יודעת אני ממשיכה לחלום את החלום בכל מיני גירסאות, ולעיתים אני רוצה לחזור לחלום, רוצה לחזור אל החלום.
כי אני לא מגיעה לסופה של הדרך.
כי את המפלצות בחלום כבר מיגרתי,חוץ מאחת מאולפת ונאמנה לי, שהשארתי על הרמה לשמור על העיר מפני אוייבים הבאים מלמעלה, וכבר עברתי בעיר העתיקה, וביקשתי את החכם – פעמים זה רב זקן, פעמים זה נזיר תמהוני, וכבר שאלתי את השאלות, ולא תמיד קיבלתי תשובות ברורות וכבר המשכתי הלאה מחוץ לעיר להמשכה של הדרך, מעבר לאגם, להריסות מבצר היושב על צוק, שם אני ממתינה לנשרי הענק שיקחו אותי איתם.
ולעיר הגדולה מעולם לא הגעתי, בחלום, רק לכביש הראשי, בשעת לילה מאוחרת, אז המכוניות העוברות הדרך מועטות יחסית.
מעניין מה מחכה לי בסופה של הדרך בחלום.
מעניין איזו תפנית אקח לי בחלום.
מעניין לאן אגיע בחלום.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
