צמח בר

יש לי חתול שלא מפסיק לברוח

 מעצמו, ממני, מאמא שלי,

 מכל רחש, מהצלצול בדלת, מהאוטוזבל

ממחיאת כף יד, מקריאת שמו שלו,

מנשימתו.

בלילה, עת נכנסת אני מתחת לשמיכה,

יוצא הוא לסיבוב בבית, לבדוק שהכל נעול כהלכה,

ואז כונס לשנתו, מתחת לשמיכתי,

משעין גופו הרך עליי ומגרגר את

נשימתו.  

(ראיתי אצלו, ואני חושבת שהוא התחיל...אבל אל תבואו אליי בטענות)

על שבעה חטאים קמה הכנסיה הנוצריה:

תאווה, זללנות, חמדנות, עצלנות, זעם, קנאה, וגאווה

 אראמיס ביקש להתחיל פרויקט כזה שנבדוק את עצמנו האם אנחנו עד כמה אנחנו זכאים, או שמא הכנסיה תידון את נשמתנו ליסורים.

במחשבה ראשונה- הסתכלתי על החטאים, והם לא נראים לא רעים כל כך, ולא מרושעים, ואני תמה שכמוני לא ננגעתי באף אחד מהם, וזה נראה לי כמו חטא הגאווה, והמשכתי ושאלתי את עצמי, האם באמת אני מוכנה, יכולה, יש לי כח ו/או חשק להעביר את עצמי את הבדיקה הזו, והבנתי, שאני בסך הכל עצלנית, והנה יש לי עוד חטא לסמן עליו וי; באשר לתאווה, אל תצחיקו אותי, יש לי בלוג שלם על תאוות הגוף וחמדנות הנשמה, אז הנה לי עוד שניימים של וי, מה נותר- זללנות, נו באמת, אני לא רזונת ציפלונת, ואת זה משיגים בעבודה לא קלה, ומי שעוקב אחר קורותיי כאן, יודע, עד כמה אני נהנית לאכול (במיוחד כשזה אוכל טוב), מה נשאר- זעם? קשה מאוד להביא אותי למצבי זעם, אולם המועטים שעברו כזו סופה, בקושי שרדו בכדי לספר על כך.

קנאה? אני?! מקנאה?!

אבל, אני רגועה,  עוד לפני שהכנסיה תבדוק את חטאיי היא תעלה אותי על מוקד. וזו הסיבה (בתמונות):

(תבדקו מתחת לתמונות, למי אני מעבירה הלאה את שרביט החטאים)

ובזאת אני ממנה את הר"מ למנות את חטאיהם:

שוגר- מהמתיקות שלה לא יכול לצאת רע

המשגיח- אולי כך הוא יתחיל להשגיח על עצמו

פמה- כאילו דה

גמאמא- כי היא טהורה

לא רוצה להוסיף עוד שמות- אם כי לא חסרים כאלו שהייתי רוצה לדעת על החטאים שלהם. ..

אושר

עומד ומביט בי

מאחורי קירות,

רק עין אחת, אוזן

שפמה,

מתגלה.

אושר מביט בי בערגה מדומה,

כאילו אני אמא,

או זקוקה להשגחה.

רק אני

רק אני מסוגלת להתעורר דקה וחצי לפני בא הברד בלי להבין על מה ולמה,

רק אני מסוגלת לשכב ולהקשיב לברק (לא טעיתי!)

רק אני מסוגלת לשכב במיטה, לא רחוק מהחלון וליהנות ממכות הברד, ומהלחות הקרירה הניתכת עלי.

רק אני מסוגלת לראות בכך ארוטיקה...

לעשות אהבה, בגשם?

 רק החתול הפחדן שלי מסוגל לזנק מעורו, ולברוח אל מתחת למקום הכי חשוב בבית עם הרעם הראשון.

רק החתול הפחדן שלי יוותר על פינוק ממני, בגלל הרעשים.

פחדן קטן שלי,

אולי תרקוד איתי....

עכשיו בא לי שוקו חם!!!

(חלום)

 אנחנו נכנסות אל הדיאטנית שלנו.

אני ועוד קולגה, שהיא חברה מאוד טובה.

אנו פוגשות שם קולגה אחרת, אחת שאנחנו לא אוהבת, עד רמה התיעוב.

היא לא מצליחה לרזות, בעוד אנחנו כן.

היא נראית רע;

אנחנו יוצאות מהחדר.

הלכתי לקחת כוס מים, אני במטבח.

נכנסת אליי האישה שהייתה שם עם הדיאטנית.

אני מכירה אותה, ממקום אחר.

היא נראית רע, אבל באופן אחר.

הפנים שלה חיוורות לגמרי, אפילו כמעט אפורות.

עיניים אדומות, שפתיים ירוקות-צהובות.

היא שד רע.

היא מתקרבת אליי, והילוכה דובר רע.

אני שואלת אותה, מה קרה? מה קרה ל- ואני נוקבת במה של המתועבת.

סבא שלה?

האישה אינה עונה לי, אלא רק בניד ראש שאפשר לפרשו כ-כן.

אני קצת נסוגה לאחור, היא עדיין מתקדמת לעברי, ועדיין הילוכה אומר רע.

אני מרגישה כי משהו לא טוב קורוה מאחוריי, אך איני מעזה לסובב את גבי, מה גם שאני חשה די מוגנת משום מה.

לפתע מגיח הנסיך הפולני שלי, האושר שלי, החתול שלי, ומשחק בזבוב שאותו לכד בזה הרגע, אחרי כן אוכל אותו.

האישה מנסה לזרות מלח על הזבוב, בכדי למנוע מאושר לאכול אותו, אולם אני רואה על שפתיו פירור בשר, ומחייכת אליה, מאוחר מדיי.

"הוא אכל אותו למרות המלח, והוא יבוא אליי לבקש שאשקה אותו מים מכף ידי", אני אומרת לאישה.

במהלך דמדומי ההתעוררות, הבנתי שאושר הוא המלאך השומר עליי, מנע את התקפת השד שגולם בזבוב.

והאישה רצתה בסך הכול להרע לי, ולא לבשר לי בשורה רעה (בעצם גם זה סוג של בשורה, לא?)

ואני תמימה.

אתם יודעים מה זה תמימות ביהדות?

* * *

אני לא עונה לתגובות בפוסט הקודם, כי את הויכוח הזה אני גם מנהלת ביני לבין עצמי די והותר.

* * *

ועכשיו הסבר מטאפיסי/ספיריטואלי למשהו שעובר עליי- מי שחושב שאלו שטויות- שיעבור הלאה- הוא לא יבין מה קורא/ קורה כאן:

לפני כמה שנים, אביה סיפרה לי, שאני מקרינה איזו שהיא אנרגיה אליה אנשים נמשכים, וגברים קולטים אותה, מתרגמים אותה למשיכה מינית, משדרים בחזרה אליי, ואני נענית להם, בלי יכולת שליטה.

כשאני שוכבת איתם, אני מפזרת את האנרגיה שלי, וגורמת להיחלשותי.

לא הסכמתי, לא קיבלתי, לא הבנתי, והמשכתי בשלי.

חשבתי- מה היא מבינה, אני הרי אחרת.

אביה, סליחה.

בחודשים האחרונים, הבנתי על איזו אנרגיה היא מדברת,

והתחלתי, באופן לא מודע, בלי לזכור את מה שהיא אמרה, לצמצם את ההקרנה, למקד את הקרן.

לכוון אותה, אל מי שאני רוצה וצריכה, או לא לכוון אותה בכלל, כשאין מי.

טיפין, טיפין עלו בזיכרוני המילים שהיא אמרה, והבנתי גם  באופן מודע, מה היא אמרה, ולמה היא כיוונה.

מאחר שאני רק לומדת לשלוט בברז, לעיתים יש לי התחלקויות, גם יש לי אגו נשי שהיה רגיל לתשומת לב מסוימת, וכשסגרתי את הברז, מן הסתם גם הפסקתי לקבל תגובות מסוימות.

ביום חמישי, נשמטה השליטה בברז האנרגיה מידי, וזו הייתה הסיבה לכל ההתרחשויות.

הבחור מיום חמישי בערב, ההוא שעל הנייר נראה הכי מתאים לי, קלט את הדליפה שלי, ושידר משיכה משלו.

יש לו יכולות משל עצמו, למרות שלדעתי עדיין לא מודע אליהם, ראיתי אותן, קראתי אותן אצלו.

הוא רק התחיל במסע, אבל דרכו עוד ארוכה, הוא אפילו לא מודע לכך שהתחיל בדרך שלו.

לא אני אהיה זו שתמתין לו בסופה של הדרך.

כרגע מה שהוא מסוגל לו, הוא קשר, שעיקרו יהיה סקס, ואני כבר לא מסוגלת לתת את זה.

לא מסוגלת, לא מעוניינת, לא רוצה.  

זה יהיה רק סקס.

ואני היום צריכה ורוצה משהו אחר.

אוי מסכנים שלי... יש לי שוב מחשב בבית....

מה שמחכה לכם....

אבל קודם כל- תמונה אחת או שתיים או שלוש להקל על הבליעה....