האמת היא שאין לי מושג למה אני כותבת פה, כאילו כל תקופה אני חייבת את הקצת מילים שאולי יזכירו לי מה הלך איתי,
נראה לי אחת הסיבות שהבלוג לא מתעדכן על בסיס יום יומי זה שבאמת מצאתי את עצמי ואני לא צריכה את ההתפרקות בכתב הזאת, מצאתי אנשים שכיף לי איתם ,שאני יכולה להתפרק מולם,שאני יכולה לצאת איתם ולהנות ,שאיתי בטוב וברע, וגם אם זה לפעמים מלווה בקצת דרמות וריבים אני יודעת שזה לא סוף העולם כי הם שווים את זה... ומה זה קצת דרמה? החיים זה סרטטט...
אז הייתי בתאילנד כמעט חודשיים , היה מדהים אין לי דרך לתאר כמה נהנתי וכמה חוויות עברתי,
העיניים שלי נפתחו ואני רק רוצה עוד ועוד לטייל,
היה לי אופציה לנסוע לאוסטרליה לחצי שנה לעבוד וויתרתי, הגעתי למסקנה שאני אימפולסיבית מידי וזה שבא לי עכשיו טיול ולהנות ולברוח לא אומר שזה הזמן לעשות את זה.
אז השגתי עבודה,עבודה רצינית,חתמתי 10 חודשים שמתוכם חודש וחצי זה קורס הכנה לתפקיד.
אחרי זה אני יעשה שוב פסיכומטרי ואז אסע לטייל,לכל דבר יש את הזמן שלו חבל למהר... :)
אז כן החיים שלי די מסודרים, הרגע שאליו הכי פחדתי להגיע -הגיע.
אני חיילת משוחררת אחרי טיול ועכשיו באמת מתחילים החיים,
אני עדיין נאבדת לפעמים ועדיין אוכלת כאפות שמה זה באמת משנה אם אני פה או שם ושלאנשים לא באמת אכפת,אבל מזל שיש אנשים שדואגים לתת לי כאפה ולהחזיר אותי לכדה"א.
עד הפעם הבאה....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
