"אני בוכה, אתה צועק. אני טועה, אתה צודק. זאת הצגה של שנינו ואין קהל, ואין במה.."

אני מעוצבנת,מה הולך פה?

כל הצביעות הזאת,בעע..

תנו לגמור עם זה כבר,די!

כל הבלאגן הזה כבר חודשיים וחצי.

"איפה היא?" הפסקה  "איפה היא?" חולה.

כבר התרגלנו לתשובות..

ואז רואים אותה.

ניראת בריאה לחלוטין.

מדברים איתה.

"תהליכי הבראה ועוד כמה דברים.."

חיוכים מזויפים,צחוקים מזויפים..צביעות.

לכל אחת יש בטן מלאה על השנייה אבל אף אחת לא מוציאה מילה.

מחכים לרגע המתאים.

לכל אחת יש צד בסיפור.

השאלה מתי הוא כבר יגמר?

מתי נחליט לפתוח את הפה?

טוב,כניראה שביום שלישי,אבל זה כמובן תלוי בהוד מעלתה.

העיקר שזה כבר יגמר,כי אני חושבת שלכולנו כבר די נמאס.

ולחדשות יותר משמחות:

טוב אז קודם כל ירדתי 700 גרם (:

אחרי העלייה בשבוע שעבר זה מאוד משמח אותי.

ודבר שני הסתפרתי היום (: זה קצת בוגר אבל אני אהבתי.

למרות העצבים אני אוהבת אותכם 3>

שיר שרוצה לגמור עם זה כבר.