איכשהו, עדיין לא ברור איך, הצלחתי למחוק את רשימת הקבועים שלי וגם את הגיבוי שהיה אצלי במייל וגם את הגיבוי של הגיבוי. אמנם חלק כבר שחזרתי, אבל אם אני קורא אצלכם, אתם חושבים שאני קורא אצלכם או שאתם רוצים שאני אקרא אצלכם, זה הזמן להשאיר תגובה עם קישורון קטנטן והנושא ישקל בכובד ראש.

לא הספקתי אפילו להחלים כליל (ובמהירות הבזק יש לציין) ממתיחה קשה בגיד האכילס שתפסה אותי ביום חמישי האחרון והפכה אותי לגירסה האיטית והמדדה של סטיבן הוקינג (רק ללא האינטלקט החד והסקס אפיל המתפרץ) וכבר נחתה עלי היום בבוקר, עת ניסיתי להפריד בין הראש לבין הכרית שהייתה מחוברת אליו, המכה ה-11 שאמנם הושמטה דרך פלא מסיפור יציאת מצרים, אך ללא שום ספק הייתה הסיבה לכך שהמצרים לא הביטו ימינה ושמאלה לפני שניסו לחצות את ים סוף-צוואר תפוס.

למי מכם שלא חווה את התענוג אני רק יכול לספר שלא מדובר בכיף גדול. אתם אולי לא מודעים למספר התנועות שצווארו של האדם הנורמלי עושה במהלך יום נורמלי, אבל כשכל אחת מהן מרגישה כאילו משפחת אלפרון כולה משוכנעת שאתה חבלן חובב עם זיקה למכוניות ומבצעת בצווארך האומלל שיאצו מפנק באמצעות סכיני מטבח, פתאום אותו אדם נורמלי מתחיל לפתח מודעות בלתי אמצעית לעניין חשיבות הצוואר. אפילו משימות פשוטות כמו, נגיד, להניח את הראש על הכרית, לפנות לכיוון מי שמדבר אלייך, להציץ כלפי מעלה כדי להעריך את גובה דלת הרכב שאתה מתעתד להכנס אליו (סוגיה כאובה, אל תשאלו) או לסרוק לאחור במבט איזו בחורה יפה הופכות לתרגיל מרתק שבו נאבק אדם, א במקרה זה-עטלף, בעצמו וברצונו לפרוץ בזעקות שבר.

אבל עם כל הכאבים הנוגעים בדבר, מה שגרוע מכל בצוואר תפוס זו תגובת הסביבה. הרי אף אחד לא ירחם על מישהו באמת בגלל שנתפס לו הצוואר וגרוע מכך, אדם עם צוור תפוס המנסה לעשות תנועות שאמורות להיות פשוטות למדי הופך להראות כמו רובוט נוקשה ובכך זוכה להפוך לרגע אחד לאדם המצחיק ביותר בסביבה. במקרים קשים במיוחד בסביבתם של אנשים רעים במיוחד אפילו נצפו אי-אילו מקרים שבהם נשמות טובות עושות הכל כדי לגרום לתפוס הצוואר האומלל לבצע תנועות צוואר חדות רק כדי לראות אותו מנסה לפנות כמו סמי-טריילר שמנסה לעשות פרסה ברחוב חד סטרי במקרה הטוב, או כמו מישהו ששכח לרגע שכואב לו הצוואר ונזכר בפתאומיות בעובדה המצערת הזו בנסיבות כואבות.

אבל אין ספק שהדבר הנורא ביותר בכל מה שקשור לצוואר תפוס זו חוסר היכולת המוחלטת לישון. ברוב הכאבים והמיחושים אפשר פשוט להכנס למיטה, להתחפר מתחת לפוך ולחכות עד יעבור זעם, אך לא עם צוואר תפוס. כשהצוואר תפוס, כל תנוחה (כמעט) גורמת לסבל נוראי למדי, על הצד הראש נמתח הצידה ומותח (או מכווץ) את השריר הסורר, על הבטן אני נאלץ להפנות את הראש הצידה, עניין לא מומלץ כלל ועיקר כשבצוואר תפוס עסקינן ועל הגב... טוב, על הגב אני פשוט לא מסוגל להרדם, למעשה למרות שטרם עשיתי מחקר מקיף בנושא אני די משוכנע שאנשים שישנים על הגב הם זרע השטן או משהו כזה.

בכל מקרה, אם יש מישהו בקהל שמוכן לפרגן לעטלף דואב מסאז' צוואר מפנק או לכל הפחות משככי כאבים מוצלחים במיוחד, זה הזמן המתאים להציע.

כבר כמה ימים שאני מנסה לברר את הסוגיה הזו ולא ממש מצליח, לפעמים נדמה לי שזה כבר הפך ממש למגיפה כמו איזו שפעת עופות מזן חדש וקטלני במיוחד. זה תופס את כל מי שמסביבי, קרובים כרחוקים עד שלרגע נדמה לי שאני היחיד שלא נדבק.

אולי אלו פשוט הבחירות לרשויות המקומיות שגורמות לכל מי שאני מכיר להתעבר ו/או להתארס דווקא עכשיו?