ימים קשים עוברים על כוחותינו. לא מדבר על צה"ל. מדבר על עצמי, צבא אחד שלם.

חבר טוב שלי, אוהד, נהרג באונת דרכים קטלנית על כביש הערבה לפני כחודש. לא יכולתי לחשוב על כלום חוץ ממנו ועל החיים בכלל. עכשיו אני מניח שאתם סולחים לי על חוסר העדכון שהלך כאן. לא כל כך אופייני לי.

עכשיו אני בסדר, לאלו שתוהים.

אני מניח שאתם זוכרים את הבחורה ההיא, האקסית שלי, שהתחתנה.

אז זהו, היא התגרשה. בעלה בגד בה.

אני לא יודע מה נסגר איתה אבל בזמן האחרון היא מתקשרת אליי המון, בעיקר מאז מותו של אוהד. אני מבין שהיא דואגת אבל לשלוח רמזים כמו "אני לבד עכשיו...וגם אתה..." לא נראה לי כל כך רגיל. ברור לי שאני עדיין מרגיש כלפיה משהו, אולי.

היא שייכת לעסר. אסור לי ליפול לרגליה שוב כמו ילדון. אני חייב להוכיח לעצמי איתנות מירבית ולא לקרוס כשהיא רק מסמנת זאת עם ידה.

אפרופו בחורות- הסילבסטר היה מדהים. מצאתי את עצמי שיכור כלוט, בתוך חדר בבית מלון מטורף בתל אביב עם שלוש חתולות פראיות לצידי. אחרי הרבה אלכוהול ושכרון חושים, שינה טובה של 12 שעות בהחלט הייתה במקום.

רוצה להיות החתולה הבאה?