לא יודעת איך לתאר את זה...

זה כל כך משונה.. כל המצב הזה...

אני מוצאת את עצמי יושבת ומסתכלת על דברים שאני יודעת שירגיזו אותי..

והם לא רק מרגיזים..

זו הרגשה מוזרה..

עצב, אכזבה, קנאה מטורפת, כעס, זלזול... והכל ביחד..

יש לי עכשיו את המחנק הזה בגרון...

הגוש הזה שתקוע בגרון... ותמיד יוצא בתור בכי...

אני לא על סף דמעות..

זה מחנק של כעס...

אני מרגישה שהוא מזלזל בי..

ובאמת נמאס לי שאני באה לו בתור מובן מאליו...

יותר מידי טוב לי בזמן האחרון...

אני מתחילה לחזור להיות בקשר איתן...

ובאמת שזה נחמד...

אז ברור... שמשהו צריך להרוס לי את הכמה ימים האלה...

שבאמת היה לי בהם טוב.

זה יבוא... וזה יחזיר אותי למציאות...

ויזכיר לי שאין כזה דבר מושלם..

יהיה בסדר, לא?..

טוב... אני הולכת עכשיו לערב מגמה של מוזיקה...

נקוו שזה יבהיר משהו..

אני משלה את עצמי כשאני חושבת שאיכפת לו..