אנחנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו טובים יותר רק כשנתחתן. רק אחרי שיהיו לנו ילדים.
אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים, וקשה איתם. אנחנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר לאחר שהם יעברו את השלב הזה.
אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו מושלמים כשבן/בת הזוג שלנו יצליחו יותר. כשתהיה לנו מכונית יותר טובה או בית גדול יותר, כשנוכל לנסוע לנופש, כשנהיה בפנסיה.
האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מעכשיו, כי אם לא עכשיו - אז מתי? החיים תמיד מלאים אתגרים ומכשולים. עדיף לקבל את זה ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה.
מישהו אמר פעם: 'במשך הרבה זמן היה נדמה לי ש'החיים האמיתיים' היו אמורים להתחיל עוד מעט. אבל תמיד היה מכשול אחר - בעיה שעליי להתמודד איתה, פקס לא פתור, חוב שצריך לשלם - ורק אז החיים היו אמורים להתחיל. עד שהבנתי שהמכשולים האלה הם-הם החיים שלי.
הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר. האושר הוא הדרך לאושר.
יהיה טוב אם תשמור ותנצור כל רגע טוב שקורה לך לבד, או עם מישהו מספיק מיוחד ששוה לך לבלות איתו את זמנך - כי תזכור, הזמן לא מחכה לאף אחד.
לכן תפסיק לחכות עד סוף הלימודים, עד שתרד במשקל, עד שתתחתן, עד שהילדים שלך יעזבו את הבית,עד שתתגרש, עד יום שישי בערב או עד יום ראשון בבוקר, עד הקיץ, עד הסתיו, עד החורף או עד האביב, או עד שתמות, כדי להחליט שאין לך זמן יותר טוב להיות מאושר.
האושר הוא דרך, לא גורל.
תעבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף
תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך
ותרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותך.'
סוף ציטוט."
אני לא יודע מה המקור של הקטע, אבל ידידה שהכרתי פעם הביאה לי אותו, ואני אשמח אם תיישמו ותפיצו את הקטע כמה שיותר! {מה גם שלקח לי שנה להעתיק אותו, אז שזה לפחות יישתלם...}
חיים מאושרים,
אוהב את כולכם!!
טבקו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
