|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
גם במונטריאול יש פטריות עם אינפקציה!
כן זה התרגום האו לא כל כך מילולי הכי קרוב שחשבתי עליו בשעת לילה מאוחרת זא.
לעדכן פה זה כמו לשחק בלוטו,אתה ממשיך לשחק בלי לזכות בכלום.
ואכן,אני משועמם מאוד. הקצב שבו החיים זזים פה לא עוקף חילזון בפניה חדה, אבל הזמן טס יותר מהר מאוסף ילדים סודנים אוטיסטים ליורולנד.
אני מתעורר בצהרים רק כדי לאכול אורחת בוקר שאני מצליח לגרד מהתחתית של המקרר( כריך גבינה) ונס קפה שעדיין לא הגשים א המשאלה הראשונה שלי.
והעבודה,אם הייתי מאמין שאלוהים היה קיים,הייתי מבקש מכמה חסידים מכומיים שיארגנו לי פולסה דנורה על הבוס. מצד שני,אם אלוהים אכן היה קיים,לא הייתי עובד שם. כלומר, לא שיש לי משהו נגד סידור מצרכים,אבל אני לא יכול לעשות את זה יחס עם עוד כמה דברים שוליים כמו :עזרה ללקוחות,סידור עגלות, סידורי הספקב,ניקוי קופות, מציאת פליירים, הכנת משלוחים, עשיית חיוך מעולץ, חשיבה על מה אני עושה בערב ובהייה בתחת הסקסי שהרגע קנה משהו בקופה ליידי.
וכאילו,לא שהמפקחת החדשה שאיתה אני מבלה 7 שעות כל ערב (לפחות לא בצורה אינטימית) רעה כאדם. היא פשוט לא ראוייה להקרה כך.
אני לא דק הבחנה,אבל אני אכן מאמין שהאישה הזאת עברה ניתוח מוך עם מספריים שהרופא הדרום האמריקאי שלה גנב מפינת היצירה בגן של הבן שלו. כאילו,כמה זמן,בכמה שפות,ובכמה טונים אפשר לרמוז לאדם שהוא אטום יותר מהרצפה שעליה הוא עומד?
בכל זאת,אני אופטימי, האישה הזאת היא כנראה גם המועמד המושלם לפרס דרווין,שכן אם האבולציה פסחה עליה, היא כנראה תהרג בצורה משעשעת כמו אינפקציה מגרגר שעועית בעין או משהו.
בנימה אחרת, אני רוצה להבהיר שאתר הבלוגים הנ"ל נהיה משעמם יותר מרוב החנונים הסינים אוהבי הקומיקס שיצא לי לפגוש, מה שאומר שכנראה הIQ של כהילת חסרי החיים הארצי ישראליים פרש לפנסיה.
בכל מקרה, שבוע טוב לכל אותם אנשים שמצליחים להבין על מה אני מדבר פה.
Esti q c chien detre icitte
פשוט קנדי.
נ.ב
אינפקטד משרום היו פה לא ממזמן ודפקו לנו הופעה פתוחה..היה פסיכודלי!!!
| |
החיים הקלים
כמה משפטי פתיחה.
היא: חחחחחחחחחחח
אין אתה משהו ..על תדאג גם נכנס משהו לראש
אני:אני משהו?
חי,דומם או צומח?
היא: דומם....חחח סתםם
אני:אה,לרגע האמנתי
שהתכוונת לזה.. :-O
המסכנה שלי מכל זה? שזה ממש עצוב מה שהולך פה.
עוד קטע מצחיק:
שתי ידיות שלי גרות ביחד עם החברים הלטיניים שלהן. אחת הלכה לחנות "הכל בדולר " לקנות כוסות חד פעמיות.
לצערה הרב של אחת מהן,היא בלונדינית,ובלי להתכוון היא מראה את זה לכולםף
"בלונדה: הלו, גילי (שם בדוי), מה נשמע איפה את?
גילי:ב"הכל בדולר" ,קונה כוסות.
בלונדה:אה כן,וכמה זה עולה?"
...
אה כן,ועברתי דירה,כמה שזה לא מרגש,עכשיו אני חי בעיירה( יותר כמו כפר) קטנה ורחוקה מהמקום שלו הייתי קורה ציויליזציה.
עד כמה שזה דכאוני,אני מתעודד בכך שלפחות יש לי בריכה פרטית,שממש אבל ממש קצת גדולה מהחדר שלי(!).
כמו כן ובהתאם לתקנון החברה,אני חייב להפסיק להתנהג כמו לוקה שיותוק מוחי בקרבת אנשים חדשים,ובמיוחד בנות.
כמובן שזה לא משנה כל כך כרגע,כי מתוך 16 אנשים בכתה שלי יש לי 12 סינים, עדיין יש בין הסיניות האלה כמה חמודות.
מעניין גם לדעת שעדיין יש אנשים שמסוגלים לחשוב קצת לעמוק,ולחפור בתוך הדבר הזה שנקראה הנפש האנושית.
אם לחשוב על זה,כל אדם מתעמק לפחות פעם אחת בחייו במשמעות אחת או אחרת בחייו. יש אנשים שעושים זאת דרך האמונה והדת,יש אנשים שמעדיפים ידע ומחקר, ויש אנשים שמתאספים בקבוצות דיון קטנות עם הרבה אוכל וגראס אלא שנות ה60.
כל אחד והגדרתו למושג משמעות.
***
ועכשיות גברותי ורבותי, נעבור לנושא קצת אחר.
חגיגה,סיימתי תיכון! מה שחבל קצת זה שפרשתי מוקדם מהרעיון של מסיבת סיום. אבל בתכלס,מי ירצה לעשות מסיבת סיום עם רוב גדול של צרפתים צבועים בכל צבעי הקשת (תבינו איך שבא לכם). גם כך התחברתי אולי לשני אנשים בבית ספר הזה, השאר,סתם עוד ילדים מפונקים שרק יזיקו לחברה שבה הם חיים.
הקולדג' שאליו אלך שנה הבאה הוא מקום ענק; 3 קומות מסודרות בריבוע,עם כניסה ענקית לאולם ספורט תת קרקעי,וסטודיו גג לאומנים בינינו. יש לי תחושה שאני אהיה עבוד שם כמה זמן,כי השילות שם קצת לא קיים או קצת מוזר( לכו למסדרון F,כניסה לאגף ABC.. ואין ברזיות.
כל זה משעמם ביותר,אבל בכל זאת,גם זאת דרך לחלוק קצת מידע עם עולם שלא ממש מתעניין בו.
| |
שבוע חדש הכל חדש.
ערב יום שישי:
-אז מה עושים היום?
-שותים בירה....
-מי מה מו ואיפה?
-במטרו,קונים ארגז ונוסעים מקצה לקצה...
-אתה דפוק? זה קנס ענק!
-עזוב אותך,זה חוויה לקבל קנס במטרו.
-אמא שלך גם חוויה,אתה דפוק!
-טוב טוב,אבל קודם אוכלים....
אז כך התחיל אצלי ערב יום שישי,אני אל זוכר הרבה,אבל זה הסתכם בזה שלא ממשנו את תוכנית המטרו עד הסוף,לקחנו את הבירה ועלינו אתה על מצפה בהר המקומי. גם שם חווינו תרגדיה כשאחד מחברי החליט ללכת לחפש את הצלב המפורסם שהוצב על ההר הנ"ל. הבעיה היא שאמא טבע שכחה לשים את החימום על מקס,וכל ההר עדיין היה מכוסה שלג...וקרח.
עכשיו אל תבינו אותי לא נכון,אין לי שום דבר נגד ספורט חורף וכאלו...אבל לנסות ולתפס על מדרונות קרח באמצע הלילה עם תיק מלא בבירה על הגב?
בכל מקרה,מצאנו את הצלב,חבר שלנו חיבק אותו ואז פשוט גלשנו את דרכנו למטה.
ממש ליד התחנה של המצפה גילינו לתדהמתנו שבט של דבובונים הומלסים אשר שמחו כשהתחלקנו אתם בבירה. לצערי,הפסקנו לשמוח כראינו את האוטובוס האחרון ליליה חולף על פנינו בלי לעצור.
יש מצב שמישהו שיקרא או יראה את הפוסט הזה מכיר את המצב הזה שבו את הפשוט נדפק,וחוזר הביתה בדרך הקשה ברגל אבל לפחות עם חבורת חברים שיכורים ובירה.
המשבר הכלכלי: המשבר הכלכלי עוטף את העולם! נו מלא,אני בקנדה. אין פה כלכלה או משהו חשוב שיכול לקרוס,אחוז המתאבדים פה גם כך גבוהה,וחיים פה פי 10 אנשים פחות מאשר בארה"ב...אני עדיין חושב שאנכנו צריכים ליבא לפה את כל הפלסטינאים ,לתת להם את חצי מקוובק ולעשות קרנבל חיבור משפחות אחד ענק(כי גם כך יש פה מלא ערבים). כך לפחות הישראלים יוכלו להתפנות ולהתחיל לשנוא ערסים ודוסים,להתחיל להזיין כדי לצמצם פארים עם החרדים,ולהציל את מה שנשאר להם מהתקציב של המדינה(שלא הולך לקצבאות ילדים).
אנד און אנדור נוט(תנקדו איך שבא לכם,תקליטו ותשלחו לי-אני מת לצחוק):
סיפורים הזויים יש בכל מקום,אבל למה רק בYNET מעתיקים אותם מכל אתר חדשות אחר בעולם?
| |
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פשוט קנדי