|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מלנכוליאה חורפית
משום מה אין בי יותר מדי רצון לכתוב משהו קומי.סוף סוף התחילו פה בקנדה ימי השלג הכבד, וזה אומר שאי אפשר לעשות שום דבר חוץ מלמצוא איזה פינה חמה בעיר ולריב עלי עם עוד כמה עשרות אנשים. אני מניח שאפשר להגיד שזה רישמי עכשיו, כשאין חשק עשו כלום, החיים הופכים לסתם עוד רוטין של לקום וללכת לישון. אפילו הפייסבוק והמסנג'ר לא מעניינים יותר...עדיף כבר לפגוש ולדבר עם האנשים האמיתיים. בכל מקרה,אני מעדיף לראות את העולם במטפורות ציבעוניות ומקוריות. אין שום סיבה להתעצב מסיטואציות כאשר אפשר לצחוק עליהן; לצערי לא כולם חושבים כך,וחבל. עוד משהו שהבנתי לגבי עצמי שאני אוהב ללמוד. עכשיו כשאני סוף סוף לומד בכיוון שמעניין אותי, אני מתחיל לראות ולהחשף לפוטנציאל שיש בלימודים גבוהים. גם הבנתי משהו נוסף לגבי, אני קיבלתי מנת יתר מהחומר הזה שנקראה "הטבע האנושי" כשעוד הייתי רעיון מתממש. א. יש לי טעם דפוק מאוד בנשים, אני מתעניין ונמשך בעקר לאלה שסובלות מסריטה עמוקה בשכל, או לאלה שהן טובות מדי מכדי שיהיה לי משהו לעניין אותן אתו. ב. אני עצל בצורה לא נורמלית, ואני גם משלם על זה עכשיו,כשהמצבר של האוטו שלי מת מהוקר העז שממש שורף את הגוף שלך אם אתה נחשף אליו הרבה זמן.
בכל מקרה, אני שוב מרגיש משועמם מאנשים ומקומות, כסף ובילויים שטחיים שנמאסים מהר, יש את זה בשפע, אבל אין משהו שהוא באמת-אחר. אלי מחר אני אלך סוף סוף לבריכה,או אולי אני סתם אזכיר לעצמי לעשות את זה.
| |
גם במונטריאול יש פטריות עם אינפקציה!
כן זה התרגום האו לא כל כך מילולי הכי קרוב שחשבתי עליו בשעת לילה מאוחרת זא.
לעדכן פה זה כמו לשחק בלוטו,אתה ממשיך לשחק בלי לזכות בכלום.
ואכן,אני משועמם מאוד. הקצב שבו החיים זזים פה לא עוקף חילזון בפניה חדה, אבל הזמן טס יותר מהר מאוסף ילדים סודנים אוטיסטים ליורולנד.
אני מתעורר בצהרים רק כדי לאכול אורחת בוקר שאני מצליח לגרד מהתחתית של המקרר( כריך גבינה) ונס קפה שעדיין לא הגשים א המשאלה הראשונה שלי.
והעבודה,אם הייתי מאמין שאלוהים היה קיים,הייתי מבקש מכמה חסידים מכומיים שיארגנו לי פולסה דנורה על הבוס. מצד שני,אם אלוהים אכן היה קיים,לא הייתי עובד שם. כלומר, לא שיש לי משהו נגד סידור מצרכים,אבל אני לא יכול לעשות את זה יחס עם עוד כמה דברים שוליים כמו :עזרה ללקוחות,סידור עגלות, סידורי הספקב,ניקוי קופות, מציאת פליירים, הכנת משלוחים, עשיית חיוך מעולץ, חשיבה על מה אני עושה בערב ובהייה בתחת הסקסי שהרגע קנה משהו בקופה ליידי.
וכאילו,לא שהמפקחת החדשה שאיתה אני מבלה 7 שעות כל ערב (לפחות לא בצורה אינטימית) רעה כאדם. היא פשוט לא ראוייה להקרה כך.
אני לא דק הבחנה,אבל אני אכן מאמין שהאישה הזאת עברה ניתוח מוך עם מספריים שהרופא הדרום האמריקאי שלה גנב מפינת היצירה בגן של הבן שלו. כאילו,כמה זמן,בכמה שפות,ובכמה טונים אפשר לרמוז לאדם שהוא אטום יותר מהרצפה שעליה הוא עומד?
בכל זאת,אני אופטימי, האישה הזאת היא כנראה גם המועמד המושלם לפרס דרווין,שכן אם האבולציה פסחה עליה, היא כנראה תהרג בצורה משעשעת כמו אינפקציה מגרגר שעועית בעין או משהו.
בנימה אחרת, אני רוצה להבהיר שאתר הבלוגים הנ"ל נהיה משעמם יותר מרוב החנונים הסינים אוהבי הקומיקס שיצא לי לפגוש, מה שאומר שכנראה הIQ של כהילת חסרי החיים הארצי ישראליים פרש לפנסיה.
בכל מקרה, שבוע טוב לכל אותם אנשים שמצליחים להבין על מה אני מדבר פה.
Esti q c chien detre icitte
פשוט קנדי.
נ.ב
אינפקטד משרום היו פה לא ממזמן ודפקו לנו הופעה פתוחה..היה פסיכודלי!!!
| |
החיים הקלים
כמה משפטי פתיחה.
היא: חחחחחחחחחחח
אין אתה משהו ..על תדאג גם נכנס משהו לראש
אני:אני משהו?
חי,דומם או צומח?
היא: דומם....חחח סתםם
אני:אה,לרגע האמנתי
שהתכוונת לזה.. :-O
המסכנה שלי מכל זה? שזה ממש עצוב מה שהולך פה.
עוד קטע מצחיק:
שתי ידיות שלי גרות ביחד עם החברים הלטיניים שלהן. אחת הלכה לחנות "הכל בדולר " לקנות כוסות חד פעמיות.
לצערה הרב של אחת מהן,היא בלונדינית,ובלי להתכוון היא מראה את זה לכולםף
"בלונדה: הלו, גילי (שם בדוי), מה נשמע איפה את?
גילי:ב"הכל בדולר" ,קונה כוסות.
בלונדה:אה כן,וכמה זה עולה?"
...
אה כן,ועברתי דירה,כמה שזה לא מרגש,עכשיו אני חי בעיירה( יותר כמו כפר) קטנה ורחוקה מהמקום שלו הייתי קורה ציויליזציה.
עד כמה שזה דכאוני,אני מתעודד בכך שלפחות יש לי בריכה פרטית,שממש אבל ממש קצת גדולה מהחדר שלי(!).
כמו כן ובהתאם לתקנון החברה,אני חייב להפסיק להתנהג כמו לוקה שיותוק מוחי בקרבת אנשים חדשים,ובמיוחד בנות.
כמובן שזה לא משנה כל כך כרגע,כי מתוך 16 אנשים בכתה שלי יש לי 12 סינים, עדיין יש בין הסיניות האלה כמה חמודות.
מעניין גם לדעת שעדיין יש אנשים שמסוגלים לחשוב קצת לעמוק,ולחפור בתוך הדבר הזה שנקראה הנפש האנושית.
אם לחשוב על זה,כל אדם מתעמק לפחות פעם אחת בחייו במשמעות אחת או אחרת בחייו. יש אנשים שעושים זאת דרך האמונה והדת,יש אנשים שמעדיפים ידע ומחקר, ויש אנשים שמתאספים בקבוצות דיון קטנות עם הרבה אוכל וגראס אלא שנות ה60.
כל אחד והגדרתו למושג משמעות.
***
ועכשיות גברותי ורבותי, נעבור לנושא קצת אחר.
חגיגה,סיימתי תיכון! מה שחבל קצת זה שפרשתי מוקדם מהרעיון של מסיבת סיום. אבל בתכלס,מי ירצה לעשות מסיבת סיום עם רוב גדול של צרפתים צבועים בכל צבעי הקשת (תבינו איך שבא לכם). גם כך התחברתי אולי לשני אנשים בבית ספר הזה, השאר,סתם עוד ילדים מפונקים שרק יזיקו לחברה שבה הם חיים.
הקולדג' שאליו אלך שנה הבאה הוא מקום ענק; 3 קומות מסודרות בריבוע,עם כניסה ענקית לאולם ספורט תת קרקעי,וסטודיו גג לאומנים בינינו. יש לי תחושה שאני אהיה עבוד שם כמה זמן,כי השילות שם קצת לא קיים או קצת מוזר( לכו למסדרון F,כניסה לאגף ABC.. ואין ברזיות.
כל זה משעמם ביותר,אבל בכל זאת,גם זאת דרך לחלוק קצת מידע עם עולם שלא ממש מתעניין בו.
| |
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פשוט קנדי