לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הפינה ההזוייה


אדם מת מהלך. את החיים צריך לחיות במבט קדימה, אבל מבינים אותם כאשר מתבוננים לאחור.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ובנימה קצת פחות שמחה או: איך מרגישה קליפה ריקה.


אני מרגיש שאני מתפוצץ מבפנים.
במובן הפיזי, אני כבר לא יודע מה לחשוב, הכל תפוס,הכל חורק,הכל כואב 24/7. אני מנסה לעשות דברים פשוטים,לנסות להזחר  בתריגלי קונגפו פשוטים,והתוצאה היא מתיחת שרירים נוספים.
כאבי ראש פתאומיים באים והולכים באותה צורה.כמו כן גם התקווצויות הלב מתרבות יותר ויותר- זה קרה לי אולי 4 פעמים במשך כל החיים, עד ללפני שבועיים בערך..מאז זה קרה כבר עוד 4 פעמים לפחות.

ובמובן התודעתי. אני לא יכול לסבול יותר את האנשים בבית ספר שלי, גם בעבודה מעצבן לי, רוב הזמן אני מרגיש לבד...כבר שבועות שאני מרגיש לבד.
לבד,לבד,לבד,לבד. זה כבר לא עניין של צורך בחברה,זה עניין שלך צורך שיחה, שיחה אמיתית שיחה מעניינת. מעטות הן השיחות האמיתיות ובעלות המשמעות.
וגם,תמיד אני הוא זה שמתעניין,אני הוא זה ששואל שאלות,שמגוון שמנסה  לפתוח איזה שהוא דיון. כולם תמיד סגורים בעצמם מסביבי. רק בנאדם אחד תרך לשאול אותי במסן שאלות לגבי, לגביי החיים שלי,משהו. כל השאר תמיד עסוקים בעצמם.
וגם המלחמה הטיפשית הזאת, הטמטום האנושי שחייתי בו מגיל צעיר, ושליווה אותי לאורך כל שנות חיי בארץ. מלחמות פיגועים,חיילים גיבורים,ערבים טיפשים,טוב למות בעד ארצנו, טוב יהיה למות ולהקבר באדמה חסרת מים וחסרת חיים. אני לא רוצה שזה ימשיך, אני לא רוצה שאנשים שאני חולק אתם זכרונות,ילכו למות בגלל עוד סכסוך של שנאה הדדית שלא תעלם בתקופת חיינו.
אני כועס,אני רומס, אני לא יכול. הבדידות הפנימית הזאת, והתחושה הזאת שאתה חיי בשביל כלום, שכל הזמן אתה בורח,בורח כי אתה יודע מצויין שלא תוכל להלחם,שלא תוכל לנצח.
כי במלחמות של היום אין מנצחים, אין שני צבאות, יש רק צבא אחד שנלחם בעיוורון ובשנאה של עם שהוא ברובו עדר של כבשים טיפשות ורעבות,שכבר לא אכפת להן באיזו דרך,אבל שחייבים לשרוד.

אולי מתישהו יהיה לי כוח להיות סרקסטי או מצחיק.
אבל כרגע אני פשות מרגיש כמו קליפה ריקה.

פשוט קנדי.
נכתב על ידי פשוט קנדי , 11/1/2009 07:38   בקטגוריות טמטום אינסופי, אקטואליה, צבא, שחרור קיטור, פסימי, ביקורת, מלחמת עזה 2008, מלחמה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ישראלבלוג= הגייקלב הכי חם ברשת דוברת העברית.


סתם קטע
אז אתמול צא לי לדבר עם איש מצוות יהודי מאוד דתי.
תמיד עם כיפה,זקן,והילול השם הוא הציע לי לקנות ממנו בלאק ברי ב44 דולר.
אז ישבנו לנו על סיגריה כולנו, דיברנו על אה(אלוהים,מצוות,וכו,) ודא(עבודה וחיים).
אני אוהב את איש המצוות הזה, מסתבר שהוא נוהג למכור סמים.
כמה שטובים הם יהודי הגולה אה?

ישראבלוג
אז מיום ליום אני רואה תמונה עגומה יותר ויותר של המציאות הישראלית.
לדעתי זה קצת עצוב לראות בלוג כזה:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=416404

מצד שני,נשארו עוד כמה בלוגים עם עומק פה:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=8038
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=503151

ועכשיו
דקת דומייה לאל באנדי


נכתב על ידי פשוט קנדי , 2/11/2008 08:18   בקטגוריות ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום בלי שמש הוא כמו... טוב, לילה.


בן, אתה לא רוצה לשתות בירה. זה בשביל אבות, וילדים עם תעודת זהות מזויפת.

הצהרה:אלן תעשה משהו אם אתה לא עומד בו,אלה אם לא אכפת לך מההשלכות!
אז הצהרתי בפני הורי שהפסקתי לעשן...כן בטח,זה נחשב בטור הצהרה רצונית כשמעמידים אותך מול המשפחה ואומרים להשבע שלא תעשן יותר,או שאתה לא יוצא גבר? בכל מקרה,בנתיים הפסקתי, לפחות עד שהשיעול יעלם לגמריי.
ובנתיים אני עובד לי, ומטייל, מחפש דרכים להעסיק את עצמי.
כל העניין עם החברה היה ועדיין קשה, במיוחד לאנשים חסרי לב כמוני, שפתחו צלם אנוש במיוחד בשביל מישהו מיוחד,ואז קיבלו את מה שקיבלו.
מסכנה ילדים:אל תבטחו באף אחד מעל גיל 30.
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם,למה הוא מזיין לנו את השכל על החיים שלו? אובכן,אין לי מושג, הרי אני לא מזיין את השכל לאנשים אמיתיים,זה לא מגיע להם.

בזמן האחרון קראתי הרבה מהבלוגים הפעילים,ואני חייב להודות צרבו לי העניים. לא מדמעות  של התרגשות על רמת הכתיבה, אלה על העובדה שמתוך הפעילים,מצאתי שלושה בלוגים עם תוכן(באנדי,פרנצ' וסניה),כמה בלוגים שהם וורודים יותר מצמר גפן מתוק, ושלל של מוזרויות.
אין לי משהו מיוחד נגד רובם,חוץ מאחד: תעשו משהו עם הבלוג של "רק ידידים", כי זיוני שכל כאלה לא קראתי מאז שקראתי את הREUNION של פרד אולמן.

אני חושב לעמי,מה יקרה אם אני תפאום אופי בן רגע אחד בארץ? בטח מחשבה כזאת או דומה עברה לכל אלה כאן שגרים בחו"ל.
מה יקרה אם יום יפה אחד אני אכנס לבית ספר הישן שלי מוקדם בבוקר,לפני שכולם מגיעים, והתיישב לי שם על כסא. מעניין אם אנשים יזהו אותי ישר,או שאולי לא,או שאולי בכלל יבקשו ממני לצאת.
בכל מקרה,מעניין יהיה פעם לגלות.

בנתיים,מציק לי ללמוד בבית ספר שלי. מציקה לי עוד יותר העובדה שהבית ספר הזה הוא המקום היחיד שנותן לי להשאר בו.
מסכנה:יתנו לך הכל כל עוד תשלם מספיק כסף.

אז מה עושים בנתיים?
נהנים כמובן! לכל מי שמבקר במונטריאל בקיץ הזה,הנה כמה מקומות ששווה לבקר בהם:
http://www.hahaha.com/en/
http://www.laronde.com/larondefr/
http://www.montrealjazzfest.com/Fijm2008/splash.aspx

ויש עוד,פשוט לא זוכר את כולם.

נ.ב
אל תלכו לקרקס...

נ.ב 2: שירים לרוסים שאוהבים נוסטלגיה:

http://www.youtube.com/watch?v=CEoaFnS77TM&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=Sq5IMxESUGk&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=f9dpPdbnTHA&feature=related






 

נכתב על ידי פשוט קנדי , 9/7/2008 04:17   בקטגוריות הומור, אופטימי, אקטואליה, ביקורת, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי:  פשוט קנדי

בן: 34

ICQ: 205740124 




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מתוסבכים , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפשוט קנדי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פשוט קנדי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)