ארון המתים הסודי שלי.

בס"ד

היי,

הסתיימה לה עוד תקופה. שנת הלימודים הסתיימה.

חוויתי הצלחות וכשלונות, פגישות ,פרידות והריונות, ובעיקר חיים ומוות.

נגמרה השנה עבורי, אבל המסע רק התחיל.

השנה הזו הייתה שנה מלאת חוויות, חלקן נעימות וחלקן פחות. אבי נפטר השנה, אחרי שהכניס אותי להריון, ואני הפלתי את העובר לאחר הרבה מחשבות, נהניתי משני העולמות, פגשתי את אהבת חיי שמתקיימת מבחינה כלכלית כזונה, ומפרנסת את שתינו.

מבחינה חברותית, עזבתי הרבה חברות וחברים, בעיקר את החבר שהתגלה כקומוניסט נבזי.

מבחינה חינוכית-דתית-ערכית, למדתי שהשם קיים, ואני מדברת איתו בלילות, וממש התחברתי אליו. הוא כמו האבא שכל כך חסר לי.

ידיד נפש שלי, אחד שלא פתח אותי, עזר לי מאוד בתקופה הזו, הוא לימד אותי מה היא משמעות החיים ומנע ממני להטביע את עצמי במימי הים.

גם מורתי לביולוגיה שותפה, היא הזכירה לי שאני נערה יפה וחכמה, בעלת פוטנציאל מיני, אבל לא רק.

אני רוצה לברוח בשבוע הבא, כנראה רחוק מפה, זאת החלטה שנורא קשה לי להתמודד איתה במיוחד בגלל שאני נאלצת לעזוב את אהבתי הראשונה והטהורה ואת המדינה היהודית – סמל הציונות, אבל אני יודעת שאני חייבת לברוח אחרי התקרית שקרתה אתמול:

רבתי עם אחותי החורגת. זה התחיל בזה שהיא צחקה על כך שאני לסבית. היא ואמא שלה. הן ראו בי אדם נחות, הן אפילו לא ראו בי אדם, "את בושה למשפחה, את מקלקלת את טוהר הדם והנפש" היא אמרה. הרגשתי כאחת שמועמדת להשמדה, רק בגלל היותי לסבית.

לא סיפרתי לה שאני לסבית. אחותי. היא מצאה את הבלוג, היא לא הספיקה לקרוא הרבה, לא יכולתי לסבול את הנדחפות שלה. תפסתי אותה בשערה, ותוך כדי דחפתי את הראש שלה בתוך מסך המחשב. שתיראה מקרוב איך החיים שלי. זה התפתח למריבה, ועד מהרה אחותה השניה התערבה. תבינו לבד לאן זה התפתח. אמי החורגת לא השאירה לי ברירה, אני מרגישה צורך לעזוב הכול לפחות לחופש הזה.

כנראה שאסע ללוס אנג'לס, ארץ הולדתי, שם אוכל לבקר את אמי המנוחה עליה השלום.

אני מרגישה שאני סוגרת מעגל.

אני מקריבה את אהבתי למען השם. הוא בסדר העדיפויות הראשון אצלי. אני מאמינה שגם שם אוכל להגשים את הציונות. אך בצורה אחרת.

אני לא יודעת אם אחזור או לא, כנראה שבסופו של דבר אני אתגעגע למקום ולחברים ואני אחזור. יש לי רק עוד שנה ללמוד, אבל מה שבטוח, שבחופש הזה אני אהיה רחוקה מפה, מהסבל ומהצער ואני אוכל לחשוב על דברים בנחת ולשכוח דברים אחרים

החלטתי להראות לכם את עצמי. זו תמונה מפעם עם אחיותי. אני האמצעית.

אבא הכריח אותנו להצטלם ולהיראות מאושרות.

אני בספק אם תזהו אותי ברחוב עכשיו. ובטח שלא בחופש הזה, כי אני לא אהיה פה.

אסור לי לעורר חשד למעשיי, אז לבינתיים אני הולכת לעשות את מטלות הבית, אמי כבר למטה צועקת.