ארון המתים הסודי שלי.

מנסה לחדד עפרונות, ולא מצליחה להגיע לעיקר.

הסתפרתי קצוץ, והורדתי את הפאה, שמזכירה לי את עולמי הרוחני.

אבל אני כבר לא מאמינה בסממנים חיצוניים. לבשתי את החזיה, ויצאתי לרחוב.

חבר שלי צעק עליי, הוא אמר לי שאסור לי להתלבש ככה. שאני אישתו, רכושו.

אני צייתנית, צריכה לציית לו כי הוא חבר שלי. נו אז מה שהוא מכה אותי, הוא עושה את זה בשביל לחנך אותי. אתמול הדלקתי אש בבית והוא לקח והכה אותי ביד. אבל זה רק כדי להציל אותי מלהשרף. אני יודעת שהוא פועל לטובתי. גם אמא חושבת ככה.

חבר שלי חושב שאני בוגדת בו, עם השכן. אבל זה לא נכון. הוא שאל אותי אם הוא טוב כמוהו. אני לא יודעת מה לעשות.

חלמתי חלום, בו ראיתי אותו, הוא ניסה לחנוק אותי. ואני צייתנית ונותנת לו. אבל אז לפתע הרגשתי בתוכי רוח, כוחות שהגיעו אליי משמים. דחפתי אותו בחוזקה, ואמרתי אל תגע בי, אני אקרא למשטרה. הרגשתי בובה.

פרויד אמר: "החלום מעוות את המציאות, אך יש לו תוקף לגביה".

מכאן הגעתי למסקנה, שאולי זה רק חלום, אבל חברי, בשרי, חונק אותי נפשית, פיזית ורוחנית. אני חייבת לעשות משהו, חייבת להפוך לאישיות, אישה שעומדת על שלה.

אני אוהבת אותם עבים.

מחדדת כל היום עם המחדד, עפרון מחודד.

אני חושבת שאני אמחוק את הפוסט הזה.

עוד מעט יום כיפור.

אני מתכוונת לצום כמובן, אסור לאכול כי זהו יום שיש לכפר על כל מעשינו הרעים, על חורבן בית המקדש הגדול שהיה בירושלים, עיר הקודש. הצום גם דרך מצוינת להרזות. חבר שלי אומר שאני פרה.

מה זה צום בכלל? צום בא מהמילה הלטינית, צומיוסקוסטוס - עינוי הנפש, והגוף. אני לא יודעת איך אני אסבול בלי סקס במשך יום.

נשלחות לי הרבה תגובות, מעודדות ותומכות, ואני רוצה להודות לקוראי הצמודים. שקוראים במשך יום יום, שעה שעה.

בעיקר למרים. מרים אני רוצה שתדעי שאת אישה גדולה מהחיים(בשני המובנים), את אמי הרוחנית, אפילו שאת מבוגרת, אני מרגישה נוח לשכב איתך, ועם בעלך יוסי.

יוסילה גרבר סקסי שכמוך, אפילו שאתה איש עסוק אתה מספיק לרכב עליי לבית הספר.

טליק,

אני מרגישה שאתה לא נותן לי מספיק יחס.

"אבל איך נכניס את הפוסט הזה אם אין בו סליחה וחרטה?"

אני באמת מצטערת, שלא יכולתי למצוא מחילה לאישה שהתאכזרה בי עמללה את חיי, אנסה אותי, והכתה אותי. טליק, אני פונה אלייך בכל לשון של בקשה, אתה יודע כמה חשוב לי, ליצור מודעות. ליצור מודעות בקרב הצעירים, שסליחה לא מגיעה לכל אחד. סליחה זה לא עניין של מה בכך.

ואתה, תקעת לי סכין בגב. אני מתחרטת על שהרמתי יד(או יותר נכון מחבת) על אימי, אבל איני מתחרטת על כך שעצרתי בעדה לחולל בי מעשי זדון. אינך מתבייש? "ואת אומרת שמגיע לה".

מגיע לה. "ואז גם לי יהיה דבר או שנים להוסיף בנידון".

אני אשמח מאוד אם תפרט, זהו נושא רגיש שלא כדאי לשמור בלב.

טליק יקירי, לסיכום, אני שומעת ציניות בתגובתך, וזה נורא פגע בי. אני מקווה מאוד שאני טועה. רק שתדע, שזה לא מכובד ומעליב. ואני באמת מעדיפה שלא להחזיר לך כי כמו שאומרים "והדרת פני זקן".

אני חייבת לזוז, כי השוטרים מן המחלק הפסיכיאטרית באו לטפל בי. גררררר.

Jannet.