לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ארון המתים הסודי שלי.


אני לא היא. אני לא עצמי. אני לא מי שאתה רוצה שאהיה. סיפורה של נערה מוכה בין המוניותם של רחובות ת"א.

כינוי:  Jannet.

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

בת שמונה עשרה כבר לא בתולה.


בת שמונה עשרה כבר לא בתולה. חגגתי שמונה עשרה שנים עם שכנתי ליבנת. מאז שאני זוכרת את עצמי, אני וליבנת היינו עושות הכל ביחד. אוכלות ושותות ביחד, מספרות הכל אחת לשניה ואפילו מתקלחות אחת עם השניה. לבנת נולדה ביום שלי הפרש של שעתיים, זה ההבדל בינינו, היא קטנה ממני בשעתיים גורליות. כבר מגן חובה, אני והיא חווינו את החוויות המיניות ביחד ואחה"צ היינו מתפשטות ומשחקות בעירום בשכונה. לעולם לא אשכח איך בגיל שתים עשרה ראיתי אצלה כתם דם על התחתונים והסברתי לה איך להשתמש בטמפונים שהרי הייתי גדולה ממנה וחוויתי כבר את הווסת הראשון שלי, הסברתי לה מה עליה לעשות, דוחפת את הטמפון. בגיל שלוש עשרה, כשהתחלתי להבין מה אנחנו עושות הייתי חוזרת הביתה בערבים כולי חרמנית. לא ידעתי איך לפרוק את כל המתחים שהצטברו בי עד גיל שש עשרה שנת מפנה בחיי. ליבנת  שהייתה לה אחות, לימדה אותי "מלאכת יד" ככה היא כינתה את זה. כיום, שנתיים אחרי אני מבינה שאחותה התעללה בה מינית. היא לימדה אותה הכל, תוך שהיא מראה עליה. ליבנת ואני נפגשנו אחרי שנתיים.

 

היום, אחרי שנתיים, ידענו הכל. ובעיקר ידעתי אני שליבנת היא אהבתי. "מזל טוב ליבנת" הסתכלתי למטה מתוך מבוכה, תוך שאני מסתכלת על רגלי האיילה שלה שרק השתבחו עם השנים. "ג'נט?! זאת את, אני לא מאמינה איזה יפה נהיית, מזל טוב יפה שלי, בואי תכנסי", היא פתחה את הדלת הביאה לי נשיקת שלום והחלה לסדר לכבודי את הבית. "הנה, קחי זה מתנה בשבילך" הבאתי לה את המתנה שקנתי לה מבעוד מועד והתיישבתי על ספת העור האדומה שלה. "לא היית צריכה, באמת שלא" ליבנת באה והביאה לי חיבוק אוהבים. נזכרתי איך על הספה הזו היא אמרה שנעשה סקס לראשונה, דווקא על זו משום שכך הצבעים ישתלבו. אבל כל זה היה מזמן, וכנראה היא כבר שכחה. ליבנת סדרה את השולחן, והביאה לי תרכובת ושתיה, "מצטערת שלא הכנתי עוגה, לא ציפיתי שמישהו יבוא, ובטח שלא את חברת ילדות שלי", "אני יודעת שנעלמתי, היו לי בעיות במשפחה עם אבא, את בטח שמעת שהוא מת" אמרתי בעצב רב מנסה לשכוח מהעבר ההולך אחרי "אני ממש מצטערת, אני לא הייתי בארץ בשנתיים האחרונות, נסעתי עם אחותי לפרו". "תגידי יש לך חבר?" נשאלתי שאלה רטורית, שהרי אני יודעת שבנים הם ממש לא הקטע שלי. "לא, ממש לא" ראיתי את ההבעה על פניה של ליבנת, שילוב של פליאה ומעיין שמחה. "את לסבית מאמי?" היא שאלה אותי תוך שהיא לוחשת את המילה האסורה, "לא, אני פמניסטית" פתאום הרגשתי שוב את התחושה מפעם, גלים עזים של חום עברו בכל גופי, "ליבנת, את זוכרת מאמי איך היינו הולכות ערומות ברחוב?" "כן, איך אפשר לשכוח את זה" "ו.. זה לא עשה לך כלום?" שאלתי מנסה להוביל אותה למלכודת שאני תומנת לה "למען האמת, הרגשתי טוב עם זה!", לקחתי את היד, והעברתי אותה על הרגל שלה אל עבר קן הבתולים. "מה את עושה? דיי לא נעים לי עם זה" ליבנת תפסה בידי "דיי, אנחנו לא יכולות לעשות את זה, אם השכנים יגלו?" "הם לא יגלו, ליבנתי נישארת תמימה כמו פעם, זוכרת איך אמרת לי שאת רוצה לעשות את זה על הספה" "כן, אבל... אני לא יכולה יש לי חבר" "חבר זה לא קיר" הסברתי לה, שהוא לא קבוע. "אני בתולה" ליבנת הפצירה בי, "גם אני, ואני מוכנה לתת לך את הבתולים שלי יקירתי".

כעבור חצי שעה מצאנו עצמינו ערומות בתחתונים כמו בתקופת ילדות "מה עכשיו?", "עכשיו נעשה את מה שלא עשינו, אני רוצה שאת תהיי הראשונה שלי ליבנתי!" הבטתי על ליבנת, היא הייתה כמו פלא אלוהי.

החזה שלה היה מצוייר בקווים עדינים, זה היה מידה D לא פחות, הסתכלתי איך שדיה רעדו בגלל הקור העז שפקד במחוזותינו. "קר לך?" שאלתי, "מאוד, בבקשה תחממי אותי" חיבקתי את ליבנת תוך שאני מרגישה את כל גופה הלוהט, את הציצים הגדולים שלה נכנסים לתוכי "זה טוב לך מאמי?" מנסה ליצור שיחה מעבר לחרמנות, "טוב" היא התחילה לבכות נישארנו בבוקסר והמילים יצאו לליבנת מהפה "זאת אחותי, היא התעללה בי מינית כל השנים, מאז שאני ואת חברות הכי טובות ועד שהיא נסעה איתי לפרו שם זה היה שיא הסבל. עכשיו אני בוכה כי אני נזכרת באחותי" "ליבנת, אני ידעתי את זה כל הזמן כשסיפרת לי איך שהיא הייתה עושה לך בידיים, ואיך שיום אחד באת אלי כולך בוכה שאמרת שאחותך הרביצה לך בתחת, אני מצטערת שאני מחזירה לך זכרונות אלה אבל אני חייבת לדעת מה היא עשתה לך, אסור שזה ישאר אצלך בלב" עניתי מלטפת לה את החזה, ואת הפיטמות הקטנות כמו מנסה להרגיע אותה "כשהייתי חוזרת מהבית ספר היא הייתה כביכול מכינה איתי שיעורי בית, אבל בו זמנית מכניסה לתוכי עפרונות ומחקים, אני הייתי אז בסה"כ בת תשע! ילדה תמימה אני לא הבנתי כלום. פעם אחת היא שמה לעצמה קצפת במפשעה וביקשה שאני אלקק לה שם, לעולם לא האמנתי שהיא מסוגלת לזה והשיא היה בפרו".

"מה היה בפרו? ליבנת את יכולה לספר לי הכל אני חברה שלך".

הייתי בהלם ממה שהיא סיפרה, ועכשיו אני אספר לכם.

בפרו אחותה עבדה עם ערבים, וליבנת שהייתה רק בת שבע עשרה באותה תקופה הייתה מתבקשת למצוץ לכל הערבים. כל יום היא הייתה מביאה לה עשר לקוחות, ואפילו היה יום עם 37 לקוחות היא מספרת. המציצות לא היו פשוטות, היו לה לקוחות זקנים בני תשעים וזה היה פשוט מגעיל. זכורה לה מציצה אחת טוב, זה היה גבר מפרו, שהיה חבר טוב מאוד של אחותה, אבל היא ביקשה שאני לא אספר על זה.

"אחותך, היא אדם מגעיל ליבנת, אני לא מבינה איך אתן אחיות", "גם אני לא, אבל בואי נמשיך כי קר לי עכשיו". הפשטתי ממנה את הבוקסר העבה שכיסה לה את כל החבילה, "אל תסתכלי" ליבנת הסתובבה וראית רק את הישבנים הקטנים שלה. "מה קרה ליבנת?", "אני לא רוצה שתיראי מה יש לי על המפשעה, אני לא הסתפרתי", "מאמי, אני מכירה אותך מגיל ארבע, את בסדר?!" "הנה תיראי" היא הראתה לי את המפשעה שלה שהייתה בנויה לתפארת, ומשם ראיתי את החור שממנו נולדתי. "אני רוצה שתעשי לי בידיים, אבל אל תכנסי לי בפנים", הושטתי את ידי.

"כן מאמי, אני מרגישה הרגשה קסומה אהה!!!" ליבנת החלה לגנוח בתדירות גבוהה, לחייה האדימו כמו דובדבנים שאינם בשלים, ובשיאה היא הגיעה לפורקן המיני שלה. "מאמי, זה היה קסום, אני רוצה עוד, אני רוצה לענג אותך", "לפני זה אני רוצה לבקש אותך משהו" אמרתי, "כן, הכל!" ליבנת ניראתה מוכנה להכל. הושטתי לעברה את המתנה שקניתי לה "תפתחי, ליבנתי תפתחי", ליבנת פתחה את המתנה כמצופה והופתעה לראות את מה שהיה בפנים, "חיים שלי, מה זה?" "ליבנת, המתנה מלב שלי ללב שלך" הסברתי לה, "זה הוא מכשיר הנועד לרטוט כנגד הגוף ובכך לגרות את העצבים ולגרום להרגשת תענוג ובמקרים מסוימים אף הרגשה ארוטית, ויברטור". ליבנת החלה להבין את המשמעות של הצעצוע שקניתי לכבודה, "ג'נט, זאת המתנה הכי מקורית שקיבלתי בחיים שלי, אני מודה לך, ואשמור זאת קרוב לליבי" ליבנת הוקירה לי תודה, ונתנה לי נשיקה חמה בפה, דרך השפתיים שלה הרגשתי את חום גופה, וההתלהבות מהתנסות ראשונית במכשיר מסוג זה.

הויברטור הגיע ללא הוראות הפעלה, ולכן לקחתי על עצמי את התפקיד להדגים איך להשתמש בו. "בואי תתקרבי קרוב אלי", ליבנת התקרבה אליי, עד שהרגשתי את כל רעידות גופה, והנוזלים שיצאו ממנה. "קחי, את המכשיר הזה, אני רוצה שתנסי אותו עלי", ליבנת תפסה בידה את הויברטור, "הכניסי, אותו לתוכי בזהירות" ליבנת הכניסה לתוכי את המכשיר, והתחלתי לרעוד בכל הגוף עקב הגירוי הרב שנוצר אצלי במפשעה, "וכעת לחצי על כפתור ההפעלה והוא יתחיל לרטוט", הויברטור החל לרטוט וכולי התמלאתי בתחושת גן עדן, ליבנת נורא התלהבה מהרעיון, והמשיכה לענג אותי בפיטמות. "כן מאמי, אני רוצה שתמשיכי, זה עושה לי מעולה!" צעקתי. "אני רוצה שתעבירי הילוך, מהררררררררר", ליבנת פעלה במהירות ובזזריזות כדי לספק אותי, היא העבירה להילוך מהיר יותר, והתחלתי להרגיש שגם אני מתמלאת בנוזלים. תפסתי לה בשערות, ולחשתי לה "ליבנת, אני רוצה לתת לך את הבתולים שלי, מיד", "מה אבל, איך?", "תדחפי אותו עמוק עכשיו" ליבנת דחפה ואני גנחתי, פתחתי בשבילה את כל הנשמה, ואז הרגשתי שאני נקרעת מבפנים, "כן, ליבי, תדחפי את זה חזק יותר, את חייבת לקרוע אותי". ליבנת דחפה לתוכי את כולה, והרגשתי איך אני נקרעת. לבסוף הגעתי לפריקה, כשהמכשיר עדיין תקוע בתוכי, וליבנת מסתכלת עלי בהערצה. "ליבנת אני מודה לך", הענקתי לה נשיקה בפה תוך שאני מחככת את לשוני בלשונה.

המשך יבוא.

נכתב על ידי Jannet. , 21/11/2007 17:18  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



5,317
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , פילוסופיית חיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJannet. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jannet. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)