אתם מכירים את זה שאתם בנסיעה ממש ארוכה,
ואז אתם מתחילים לחשוב על הכל?
אז זה מה שקרה לי.
ואני מקווה שאני יזכור הכל,
כי אלה דברים חשובים.
I didn't give a Dam what you say to me
I don't Really CARE what you THINK of me
cause' anyway you gonna think What YOU belive
There's NOTHING you can say that would hurt ME
you're gone too long, too far
i CAN do Better
i'm moving on
It's a lie. cause i KNOW I CAN'T
עוד משהו שחשבתי עליו זה איך כל האנשים שהכרתי,
או לפחות חשבתי שהכרתי,,
בעצם כלכך שונים.
או שהם פשוט השתנו. כלכך הרבה.
אני יכולה להגיד לכם, בכל בנאדם שאני מכירה, משהו אחר.
שלא ידעתי. חדש לי.
ואולי האנשים האלה לא שמים לב לזה,
וגם האנשים שמסביבם,
כי הם רואים אותם כל יום. ומדברים איתם כל יום.
ואני מבטיחה לכם, אתם כולם, התבגרתם. כלכך.
כיתה ט'. עוד שניה י'.
זה מטורף כמה מהר הזמן זז.
אני עדיין זוכרת את כתה א'.
ואני עדיין תועה בכתה ז'.
אין לי זכרונות מכתה ח'.
לא הייתה לי כיתה ח'.
זה פשוט מטורף. זה כאילו יחתכו לי תקופה מהחיים,
וידביקו משהו לא קשור.
משהו שאני לא רוצה לזכור.
אני כבר לא מבינה את עצמי.
אני מקווה שהבנתם את העיקר.
כי זה ממש חשוב.
אני לא מפסיקה לחשוב על דברים.
אני רוצה להפסיק לחשוב.
לעשות דברים, בלי לחשוב כל שניה,
על הדברים שמעיקים עליי.
אני לא מצליחה.
וכל אמרתי את זה.
אני לא חזקה מספיק.
וזה מטרף אותי.
זזתי.
מקווה שבאמת קראתם משהו.
כי בעיקר הקטע האמצעי ממש חשוב שאנשים שאני מכירה יקראו.
everything IS going to be better.
right?
Yuval
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יובל D: