טוב חבר'ה, הגיע היום. מבחינתי? הטיול בניו זילנד נגמר למרות שיש לי עוד יום פה. סיימתי את הבית ספר שלי פה, אני עכשיו טכנית לומדת באלוני יצחק. התחלתי לכתוב את הפוסט הזה במחברת שלי. לפני שאני מעלה את הנוסטלגיות, יש לי כמה תודות מיוחדות מאוד:
תודה לבר- ליוותה אותי לכל אורך הדרך. במצבים הכי קשים, היא תמיד הייתה שם. זה מראה שאפילו עם המרחק בינינו יותר מ10000 ק"מ, אנחנו תמיד הצלחנו איכשהו לתקשר- תמיד מצאנו דרכים, ועדיין מוצאות J
תודה לקוראים. מי שאפילו קרא קצת, מי שקרא וצחק, מי שקרא ובכה, מי שקרא מהפוסט הכי ראשון, תודה לכולם. נתתם לי אפשרות לתת לכם טעימה מהחיים שלי.
תודה לטלי המורה לגיאוגרפיה שלי בכיתה ה'. את הזאת שנתת לי את האפשרות לחקור את הארץ ניו זילנד, ובזכותך כל הטיול הזה.
תודה לאודי מירון- נתת לי אפשרות לנהל פאנל חדשות באתר הישראלי של חומריו האפלים- כמעט חלום חיי. זה שינה לי את החיים לגמרי.
תודה הורמונים!!!!! התחלתם לפעול יותר חזק בדיוק בזמן- בזמן שאני לא בארץ. יותר בוגרת. יותר אחראית. נטע יותר אהובה, סביר להניח.
ובכן, נקודות חשובות בזמן שהותי פה:
-שבוע באסה.
-מאפטי דיי!
-הרצאות!
-התחלת סימני בגרות?
-קראש ממבט ראשון.
-הולי שיט זו הייתה אני??? (הרבה שואלים אותי מה קורה איתו- ובכן, א. גיליתי שבאמת קוראים לו ניק. ב. כבר איזה לפני ארבעה חודשים התגברתי עליו)
-סיימתי את הארי פוטר 7!!- אחד מהיותר טובים שלי
וכך הפוסט האחרון מגיע לסיומו, ואיתו הבלוג. אני מקווה שנהנתם לקורא, ולמי שרוצה לדעת מה קורה איתי, יכול לכתוב לי אימייל [email protected].
שלכם תמיד,
הישראלית מניו זילנד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
