וובכן!!
מאחר ולא עידכנתי את הבלוג כבר שנה פחות חודש [ע.ע 11 חודשים], ומאחר שבשנה הזאת הפכתי [הייתי רוצה להגיד מ"נערה" ל"אישה", אבל בוא נדייק] מפאקצה מוחלטת לקצת פחות פאקצה, ומאחררר ושלשום שהייתי אצל ליאנה [NO MORE שמות בדויים!@#!] ראיתי במועדפים שלה משהו מוזר היה כתוב שם "הבלוג של רוניתי" ואני תהיתי לי מי זה הרוניתי הזה שאת הלינק לבלוג שלו/ה ליאנה הייתה מוכנה להשאיר במועדפים כמעט שנה שלמה ללא עידכון ולו חצי עידכון?
אהא!
אני:"לילללל איזה חיייםםם את! השארת את הבלוג שלי במועדפים שלך שנה שלמה כמעט, רק כדי לחכות שאני אעדכן??"
ליאנה:"אאאא? הבלוג שלך במועדפים שלי? אהה כן.. לא היה לי כוח להוריד אותו".
:I
וואלה.
טוב... כל אחד ונטיותו המטומטמת...
:)
איזה מוזר זה שאת הבלוג פתחתי רק לפני היומהולדת 17 שלי, ועכשיו העידכון הוא לפני היומהולדת 18.
יאפ יאפ.
נו מור מיסטר גברת קטינה:)
מעכשיו והלאה, זה גברת תן לי וודקה תפוזים עם איזה סושי בצד@#$
חעחע.
אני מבדרת את עצמי:)
כאילו שיש איזה סיכוי בעולם
שאני,
רונית,
[במלרעל]
אוכל סושי!
פחחחחח
טוב מאחר והיום גם יום השואה והתקומה [חשוב תמיד לציין שאנחנו באנו משואה לתקומה.. אהיי אהיי עמ"י מה יהיה הסוף=/]
רציתי להוסיף גם משהו קטן שקראתי מזמןןן מזמןן לפני שנים כחלק מההשערה שניסיתי לקבל להרומן ההיסטורי שניסיתי לכתוב [יש לי נטיה להתחיל לכתוב דברים ולהפסיק באמצע] וזה על אישה שאיבדה את בעלה בשואה, ובנם מת, והיא נותרה עם ביתה הקטנה בדרך למחנה ההשמדה על אדמת אוושויץ.
"יהודים, מהר, מהר, מהר!! החוצה החוצה!!"
במאמץ רב הצליחה להזדקף. ארלט הקטנה מונחת בין זרועתייה. שמרי על הילדה מאדאם. שלא תאבד לך.
מהרמקולים בקע השקר בקלות מזוועיה :"יהודים, צייתו לפקידים ומיד נדאג שתקלו מים ואוכל לאחר המסע המפרך. נדבקתם כולכם במחלה מדיבקת מסוכנת מאד. עלכם לגשת מיד למקלחות ולהסיר את החומר הרעיל מעל גופכם".
הם צוו להסתדר בשורה והובלו אל קסרקטין. פקיד יהודי רשם את שמה. "היכן בעלי?" התחננה לולו לפניו. "ד"ר אברהם אבוהב. אני מוכרחה למצוא אותו. בננו מת בדרך, ואפילו לא אמרו לי מה יעשו איתו, היכן ייקבר." עינייה מלאו דמעות. "הכל נורא כ"כ.. פשוט נורא. עזור לי. היכן הוא?"
היהודי הסתכל בה.
"בארובה. הוא שם למעלה. את תראי אותו גברת. עוד מעט".
עדין אינני מבינה את משמעות השואה. ואני בטוחה שלעולם לא אבין. אבל בדבר אחד אני בטוחה. שצריך לזכור. ולא לשכוח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
