ליתיום. מייצב מצב רוח.
וואללה?
אני? הולך לחיות מהיום על כדורים?
להיות תלוי בליתיום?
לחיות על כדורים זה בדיוק מה שאני לא רוצה.
אני לא הולך לסמוך על כמה מסממים ויסוד כימי שידאגו שהחיים שלי ימשכו עוד 20 שנה
זה לא חיים טבעיים.
זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה להפסיק עם זה..
עם החיים האלה.
ליתיום... להפרעה הדו קוטבית שלי.
אני לא אהיה מסוגל לחיות עם עצמי אם אני אדע שאני חי רק בגלל זה.
חבר טוב שלי מת והוא היה על כדורים, למה שאני אסמוך על זה גם?
אני אכול כאב וריקנות.
כל מה שהיה לי חשוב נעלם.
מריה, המשפחה המאוחדת, המוזיקה.
הצורך למוזיקה נעלם גם כן לאט לאט.
הגיטרה עומדת בחדר כבר שבוע או אפילו יותר.
לא נגעתי בה כבר כמה זמן
"Lithium, don't want to lock me up inside
Lithium, don't want to forget how it feels without
Lithium, I want to stay in love with my sorrow
Oh, but God, I want to let it go"
"And in the end I guess I had to fall
Always find my place among the ashes"