חלק ממטרת כתיבת הבלוג הזה היא למצוא פתרונות לבעיות ופחות לקטר לגביהן. אני חושבת שהפתרון לעבור מכאן יהיה התחלה מצוינת. אני פשוט שוקעת למרה שחורה מיד עם היציאה במחלף לכיוון הבית.
אני מתכווצת יותר ויותר עם ההתקדמות והגוף נהיה כמעט נקודה קטנה ובלתי נראית בחלל כשאני צועדת במעלה המדרגות. אני פשוט מפחדת לגור כאן. אני ישנה מאוד לא טוב, במיוחד לבד. ומדי פעם, במיוחד כשקשה, זכרונות של פעם מציפים אותי ולוקחים אותי למקום שמאוד לא קל להיות פה.
שילוב של פחד ושיתוק בשל כך גורמים לי להעביר ימים בהרגשה קשה ולחינם. אני חייבת להחליט לאן אני רוצה לעבור. זה מאוד מבלבל אותי. אני רק יודעת שכל יום פה פשוט הורג אותי עוד קצת מבפנים.