אני לא יודעת מאיפה שכנעתי את עצמי שזו הדרך לחיות. אני לא יודעת מה גרם לי להתחיל לשכנע את עצמי כך, אבל זו לא הדרך בכלל. לחשוב תמיד על הגרוע ביותר יכול: א) להביא את הגרוע ביותר. ב)לא להנות מהרגע. ג) לא להנות מהטוב.
מקרה שהיה כך היה...
שיחה שלא נענתה, למרות שהסלולרי פתוח. הודעה לקונית מהבוס העתידי להחזיר צלצול. המחשבה שלי שהוא מודיע לי לא להגיע. מכניסה את עצמי לסרטים כמה יהיה חבל והשמיים הם הרקיע בנוגע לשיחה שאפילו לא התבצעה.
מחזירה צלצול. הוא רק רוצה לתאם איתי על מנת שתהיה לי התחלה קלה ככל האפשר.
אלוהים, כמה אנרגיות בזבזתי באותן דקות. אני עייפה עכשיו. ומאותו הרגע הגעתי למסקנה שאני מפסיקה לחשוב את הגרוע מכל. תמיד יכול להיות יותר גרוע, אבל עכשיו טוב.
והכי כיף זה להנות מהטוב. אז עכשיו אני מחייכת שוב. 