כל פעם שאני שומעת שמישהו מתגורר צפונית לחיפה, ליבי מתמלא קנאה ואני מתחילה לחשוב כמה גם אני רוצה לגור באיזור. למה אין לי אומץ?
אז החלטתי שיש לי אומץ ורשמית אני מחפשת מקום מגורים חדש, אומנם לא בצפון הרחוק שיצטרך לחכות לי כמה שנים עד שאצבור ניסיון בעבודה, אבל בהחלט צפון.
ואני שמחה שהחיים שלי מתחילים להיות יפים, אבל ממש יפים. ולא משנה אילו גילויים גיליתי על משפחתי ה"חסודה", הם לא מעניינים אותי יותר. המשפחה שאקים תהיה כל כך הרבה יותר תומכת.
ולמקרה ששכחתי, אני עדיין אוהבת את עצמי...