מדהים איך שהמצב רוח שלי יכול להשתנות מ "כ"כ רע לי אני רוצה למות" ל " כ"כ טוב לי שאני לא מפסיקה לחייך כמו מפגרת".
יום אחד אני יכולה להגיע למצב שאני שוקלת להגיד לאמא שלי שאני רוצה ללכת לפסיכולוג ויום אחרי זה אני חושבת "איזה מזל שלא ביקשתי עכשיו אני מאושרת".נו בליע מזה השטויות האלה.שונאת לחיות כמו ברכבת הרים יום שיא השמחה ויום אחרי זה שיא השפל נפשית וחוזר חלילה.
זה משעשע,איך הכל מתערבב ככה.
זה משעשע,כשאני נפגעץ
הרשו לי לגחך,זה משעשע.
זה משעשע לראות אדם שונה סובל
זה משעשע-להרוג את עצמי.
זה כ"כ משעשע להשלות את עצמי
זה משעע-להגיע לנקודה ללא מוצא.
זה משעשע לשחק ברגשות אדם
זה משעשע כשבוכים,זה מצחיק.
זה משעשע כשמישהו אחר נפגע
משעשע כשכל דבר..מזכיר רק בן אדם אחד.
זה משעשע כשאין אור-והדרך לא נראית
זה משעשע כשיש במי לפגוע וממי להיפגע
זה משעשע כשיש את מי להאשים.
זה משעשע כשאני בוכה.
זה משעשע כשאני פוגעת בעצמי.
זה משעשע כשאני מערבבת בין דמעות לדם
בין כאב ושמחה.
זה משעשע לראות את הפצעים ולצחוק.
זה משעשע כשאין למי לבכות.
ביקשתם ממני לראות את כל הדברים הטובים בזה,אז הנה לכם כל הדברים הטובים האלה.
כל הדברים המשעשעים האלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
