נפרדנו.. לפני שבוע.
אחרי שנה ושלושה וחצי חודשים!
מי היה מאמין הא? משהו כ'כ יפה , גדול , אמיתי... פשוט נגמר.
אני מרגישה כאילו לקחו ממני חלק בגוף..
תחושה פיזית.. של משהו חסר, ריק ..
תחושה שהלב ממתכווץ ולא יכול יותר..
אני לא יודעת למה ,אבל משום מה אני מונעת מעצמי לבכות..
אני אוגרת ואוגרת ואוגרת.. ואז מגיע רגע , והכל מתפוצץ לי ..
לא מסוגלת יותר.. אני צריכה אותך ..
אם רק הייתה לי דרך לתקן דברים, לעשות אותם אחרת..
תאמין לי שלא היה דבר שהיה מונע ממני לעשות את זה..
למרות שאתה אומר שזה לא קשור , שזה פשוט עבר לך..
עדיין היו דברים שהייתי עושה אותם אחרת, או פשוט לא עושה....
האמת? עכשיו כשאני מעכלת את זה כבר.. גם אתה השתנית.. מקצה לקצה..
אני כ'כ מתגעגעת למבט התמים הזה שלך, לדיבור הנקי, האמיתי..
הקשר שלנו הפך לקשר פיזי .. לא היינו הולכים סתם לסרט , או פשוט מדברים. נהנים מלשתוק יחד.. להתסכל אחד על השני שעות.. כמו פעם..