דיי נמאס לי מהחיים האלה! הכל כל כך שחור, הכל כל כך רע.. בחיים לא יהיה לי טוב.. כבר הבנתי מזמזן שאהבה אין כזה דבר!!! ואהבה מושלמת זה בגדר חלום.. אין מצב שאני יאהב מישהו וגם הוא יאהב אותי! ככה זה היה עם האקס שלי וככה זה יהיה עם כולם..
אני מרגישה בודדה, חלשה.. לא באלי לקום בבוקר.. אין לי בשביל מה להתעורר.. אין לי בשביל מי לחיות! אז אהבה לא תיהיה והפחד הזה שאלוהים לא יחליט לקחת אותי בזמן הקרוב הורגת אותי! לא מסוגלת להתמודד עם עצמי! עם החסרונות שבי, עם הגועלל והכיעור שנמצא בי! באלי פסיכולוג באלי פסיכיאטר ובאלי לקחת רטלין! אני לא רגועה! אני שונאת את עצמי ואת כל מה שסובב סביבי!!!!!
בחיים אני לא ימצא אהבה!! זהו זה פשוט ככה!!!!!!!! כולם מסביב אוהבים ואני?! רק אני תקועה לבד בתוך עולם שחוררר!!!
מי שאני אוהבת מנצל את זה.. ומראה לי כמה אני לא טובה בשבילו וכמה אני קטנה לידו ומי שאני רוצה יש לו חברה!! הכל כל כך רעעעע... והכיעור הזה שלייייייי אופפפפ למה לא יצאתי כוסית כמו כולןןןןןןןן?! =[
"אני רק רוצה כרית חמה לראשש.. ולהיכנס לעולם שכולו טוב.." אלוהים קח אותי וויתרתי על כל החלומות לא נשאר לי טעם להמשיך פה ללא תקווה..!!