והדבר שאני הכי שונאת-זה שנכנסים לי לפרטיות.
ועכשיו אני יסביר לכם בקצרה לשם מה נולד הבלוג הזה-
יש לי חברה מאוד מאוד טובה..כבר מלפני 10 שנים.
כיום אני והיא כבר בכיתה י'.
כל החיים האלה שהיינו ביחד בעצם היינו כמה בנות.-7 בנות.
7 בנות שהיו ביחד 10 שנים(ויש כאלה שיותר..) ולא נפרדו.
עד עכשיו וכמובן-בלי עין הרע.
תמיד היה לנו משהו שמיחד אותנו-הטימטום..:)
ההתפערות..ה"גנתיות" שזורם בנו..-גני תקוה..-
ועכשיו..
ביום בהיר אחד כאילו מתוך 7 בנות-ולא אי אפשר להכניס בנות אחרות כי זה פשוט אנחנו-נולדנו עם זה..
באים ולוקחים לנו בת אחת-וזאת דווקא החברה שהכי קרובה אלייך.-החברה הכי טובה שלך.
אז היא-נסעה לחול.-ל3 שנים.
ואנחנו נשארנו פה.-
וכמובן מצאנו שיטות משלנו איך לשמור על קשרים.
דבר ראשון- היא חוזרת בעז"ה עוד 3.שנים -כי זאת רק שליחות.ובשלוש שנים האלה היא באה ל-
יום כיפורים עד סוכות(וכן היא כרגע בישראל..ואנחנו מבלות איתה את השבוע האחרון פה בישראל כמה שיותר הרבה..)
כל פסח.
והחופש הגדול -החודש הראשון..
דבר שני- זה האייסיקיו..המסנג'ר..הדואר האלקטרוני..
והדבר האחרון ושהכי עזר לנו בתקופה האחרונה. זה זה..
הבלוג.
הבלוג הזה נועד בשביל להקל על הכאב שסורר בנו..
לדעת שבאמת הכל טוב איתה שם-ואיתנו פה.
לדעת על החיים שלה שם- ועל החיים שלנו פה.
הבלוג באמת ובאמת עזר.
ולא חשבנו בכלל שמישהו באמת יכנס לפה.
ובמיוחד לא הורים.
פרטיות.
פרטיות של הילד\ה
פעם מישהו שמע על זה?
אני כן.
אנחנו פה. כותבות.
כותבות כל דבר על החיים שלנו..
ומגלות שיום אחד מישהו באמת נכנס לנו כאן לבלוג..
וזה לא מישהו סתם אחד מהנוער או מישהו שאנחנו מכירות..
זה הורה.. הורה של אחד מהבנות.
זה כל כך כואב לדעת שאשכרה נכנסו לי אנשים-שאני לא רוצה שיכנסו.
ונכון- זה הדבר הנכון והכי טוב שאלוקים עשה בשבילי..
אבל עדיין..
איך אני אמורה להמשיך עם זה שנכנסו לי לבלוג..?
ועכשיו כל אלה שקראו לנו פה..
תעמידו אתכם במקומנו..
זה בלוגזה הדבר הכי פרטישיש לילד.
ומי שחושב-"אני רוצה לראות מה קורה עם הילד שלנו.."
ודרך בלוג של חברים שלו..
זה כל כך מגעיל וכל כך כואב.
זה לא קשור אלינו..
אם הבת או הבן שלך לא מספר לך דברים..
כנראה באמת יש לו סיבה טובה..
את לא צריכה להוכיח את הבת שלך על זה שאת רואה את החיים שלנו..
את מה שקורה איתנו..
זה אשכרה אנחנו פה=ואנחנו שקופות עד כדי כך.-כי זה בלוג.
פשוט מאוד כי זה בלוג.-דבר פרטי.
כמו שפעם שמעתי מפסיכולוגים שאסרוו על ההורים ללכת לתיק של הילד ולבדוק מה יש לו שם.
ומה הוא כותב.
אני יביא לכם דוגמא קטנה מהחיים שלי:
היה לי פעם יומן..
יומן פרטי משלי..
זה כל כך עזר לי לחיים..
הייתי אז בכיתה ה'..ו'..
כתבתי על הילדות..-מה שכיום אנשים צוחקים על זה..-כי זה הרי טימטום..הילד עדיין לא התפתח..
כתבתי על ילדים שהתאהבתי בהם..על כל שיחה ושיחה שהיה לי עם החבורת שלי..
ממש כל דבר בחיים שלי..
יום אחד השארתי את היומן שלי ככה על הסיפריה שלי.
לא יודעת מה קרה לי -באמת שלא יודעת.
אולי כי ממש בטחתי בהורים שלי ובאחים שלי-שלאא יגעו בזה..
וזה בדיוק מה שקרה..
אמא שלי פשוט באה וקראה בזה..
ועד היום אני חושבת על זה.. עד היום זה כואב לי..
זה פגע בכבוד שלי.. זה פגע ביטחון העצמי שלי..
הייתי המומה כי אמא שלי אשכרה באה ודיברה איתי על החים שכל כך קשורים אלי
ולא אליה.
זה מביך..
כי זה המחשבות שלך..
זה משהו שאתה לא רוצה שאחרים יראו..
אמרתי את זה לאמא שלי.
והתחננתי שלא תראה את זה שוב..
עד היום זה יושב אצלי במגירה-והיא לא נוגעת בזה.
היא יודעת שאכן היא נכנסה לי לפרטיות.
והיא לא עזרה לי בזה שהיא נכנסה לזה..
היא רק גרמה לזה שאני אפחד..
אז הסתובבתי בבית לפחות שנתיים בידיעה-שאמא שלי קראה את המחשבות שלי..
אמא שלי קראה את החיים שלי..
ולא האמנתי כל פעם מחדש..
לאט לאט זה עבר לי..
ושוב.
פתחתי בלוג משל עצמי..
וכמובן שאין סיכויי שאף אחד יראה את זה..
כי זה כל כך סודי ולא זהותי - כי אני לא רוצה להתפס עד דברים ששוב-עם אמא שלי או כל בן אדם אחר.-יראה את זה.
והנה זה שוב ירד לי- ושוב איבדתי את הביטחון העצמי שלי..
בידיעה- שאי אפשר להסתיר בלוגים..
בלוג זה בלוג. נכון..
אבל אם לא מסתירים את השמות..
אז זה מה שקורא- אנשים קוראים-אנשים יודעים על החיים שלך- ואפילו מבינים דברים שאתה לא הבנת קודם- ומספרים וממשיכים דברים שאתה בעצמך היית תמים בכל הסיפור..
ושוב אני אומרת את זה..
דווקא את הילדים הכי תמים..תופסים.את האלה עם המחשבות הטובות..
האלה שדובקים באלוקים -רק קצת פה ושם המעשים לא טובים..ודווקא את המעשים הלא טובים -אנחנו כותבות כאן..
וזה מה שיוצא לאוויר העולם.
וזה מה שאנחנו משדרות.
אז מה שרציתי להגיד פה שאנחנו נפתח בלוג.
אבל הפעם נחסום את השמות שלנו.
הפעם זה יהיה סודי- בשביל לא לפגוע בפרטיות שלנו.
וכל מה שקרה כרגע -קרה לטובה.
ואני יודעת את זה.
אבל עדיין.
שוב אני אומרת.
פרטיות.=\
זה פגע וזה ימשיך ויפגע עד ששוב אני יתעלם מזה..
ושוב- לחטט לילדים שלך בדברים-
שהם כותבים.
חושבים.
קוראים.
אומרים.
נושמים.
זה לא עוזר.
זה רק פוגע.
ממ יהיה טוב..
או כבר טוב:]
ותודה:-)
דרך אגב..
הבלוג נסגר.
אוהבות המון..
אני ומוריה.:]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
