I look inside myself and see my heart is black

אויש שאני שונאת אותה.

לפעמים זה קללות ומכות ולפעמים אלו המילים הקטנות, המתנשאות שעושות את ההבדל.

על אחת כמה וכמה שאני ארגיש לא שווה, שלא רוצים אותי ושזה בקושי- הבית שלי. אם בכלל.

ואז אני נשברת.

זה לא כמו שתוקעים לך סכין בגב- זה כמו שאמא שלך, שמעולם לא גילתה לאף זר שהיא אמא שלך- תקעה לך סכין, עמוק עמוק בלב.

וכל ההתנשאות הזאת פתאום מזכירה שלי שכל החומרנות המזדיינת זה בולשיט. הלוואי שהייתי חיה בתנאי עוני ומחלות והיתה לי אמא שהיה מזיז לה קצת ממה שקורה איתי.

אני הבת של רינת

אני הבת זונה