סוף סוף משהו לכתוב

מה עם קצת איכות? רציתי לקרוא משהו מעניין, וכלום! נמאס לי מהפקאצות הקטנות ומההקפצות ומהפוסטי תמונות ומהבלוגים חסרי האיכות. סבבה, יומנים אישיים וכאלה, בוא נתערב שביומן האישי שלכם לא הייתם מחפשים לעשות פוזות על כל העולם. גם אני בעצמי הבנתי שהדרך להביא כניסות ולעלות לפעילים וכאלה היא לכתוב פוסטים חסרי תוכן, להעלות אלפי תמונות, להיות רדודה, לחפור על מה עשיתי במשך היום ובתכלס? הפוסט יכיל יותר פיקסלים מאשר מילים. שקשורות לעצמן. וכן, אני בטוחה שלא 100% מהכותבים כאן כותבים אך ורק בשביל עצמם. עצם הבחירה שלך לכתוב את החיים שלך ברשת היא מלווה בידיעה שאנשים יקראו את זה וכך גם אתה מקווה שיקרה, אתה מקווה לקוראים נאמנים, אתה מקווה לכניסות, אתה מקווה לתגובות. אז כן, גם אני לא פעם ניסיתי להעלות תמונות או להקפיץ וכדומה בשביל כניסות. עם הזמן הבנתי שזה מיותר. כך גם אני מקווה לשאר הכותבים. אני מקווה לפתוח את הדף הראשי, ללחוץ על בלוג אקראי ולקרוא משהו טוב!

אני כבר מחכה לגדול, להתפתח, לעזוב את הבית ולהתחיל את החיים. אבל אני יודעת שאין מצב שאני אגור לבד. מיומיים לבד בבית הבנתי שהבעיה היא לא האוכל, לא הכספים ולא האחריות. הבעיה היא השעמום שגובר מדקה אחת לבד! בטלוויזיה אין כבר מה לראות, הבטן מתפוצצת מרוב אוכל, וזו לא שעה לצאת לטייל... ופתאום, איך קרצה לי קופסאת הסיגריות. ובדיוק סיימתי לאכול, אין כמו סיגריה אחרי האוכל. עברה שעה. משעמם לי. סיגריית שיעמום? נו טוב. עברה חצי שעה, עוד סיגריית שיעמום? אין מצב! ואז חשבתי לעצמי "מה יקרה כשאגדל ואגור לבד? אני אהפוך לקטר?". הסתכלתי מסביבי, לנסות לדבר עם מישהו - ואין. כולם כבר ישנים. "אני לא אגור לבד. אני לא אהיה קטר". בחוכמת הבייגלה אילן הייטנר הכותב 'פיתח' שיטה - סיגריה לכל מצב. דוגמה: בקופסא יש 20 סיגריות אז כל סיגריה ממוספרת מ-1-20 כשלכל סיגריה יש סיבה. לדוגמה 1 היא של בוקר, 2 היא עם הנס קפה והלאה. כך אתה יכול לדעת מה עבר עליך במשך היום. אבל אני לא רוצה להגיע לקופסא ביום. מסקנה: הפתרון הוא לא לגור לבד :)