הינה החשש שתמיד ריחף מעל ראשי

ברגע אחד תקף אותי

אתה יושב על המיטה עם דמעות, מחזיר את הדברים

מנסה לדבר, לא מצליח לשלוט על המילים.

אני כועסת, פגועה,

בעיקר צועקת בראש

"לא רוצה, לא רוצה"

הוא אוחז בי בוכה, מתקשה לעזוב

ואני רוצה שילך, כדי שאוכל לעכל את הכל

הייתי הכדור שלך

היית לוקח כשכואב הראש

או משחק כשמשעמם לך

היית המשטח שלי

מחכה שתשתמש בי כרצונך

ואז החלטת ללכת

אין מי שיחזיק אותי במקומך