אתה יושב שם על הכיסא לידי,

ומנגן את השיר שכתבתי לך בסוד

אבל אני יודעת שאתה חכם מספיק

ויודע שאני רוצה אותך מאוד

האבסורד הזה מופיע עם כל שיר

בכל פעם שמשהו איתך מורגש

כותבת וכותבת ומתלהבת מהיבול 

חולקת איתך את התוצר החדש

אני לא נאיבית לחשוב שאתה טיפש

וגם יודעת כמה אתה לא כזה בעצמך

אבל אין לי מה להמציא סיפורים

אתה יודע שזה הכל בשבילך.

עוד מעט לא תהיה מושא כתיבתי

המרחק יעשה את שלו

לא תוכל יותר להרטיט את ליבי

ותשאר זיכרון ותו לא