איתך, זה לא באמת איתך

אתה יודע,

זה נגיעות שתמיד נעימות 

וצחוק שמגיע מכנות 

אבל האובססיביות שלך 

האבסולוטיות 

האהבה העיוורת הזו, המגוכחת

דוחקת אותי לפינות שחורות

העניים העצובות שלך

משתילות בי מחשבות

של ספק

גורמות לי להתחרט

לותר על האמת

כדי לקבל את החיוך שלך בחזרה

בלעדייך, זה לא באמת בלעדייך

אתה יודע,

זה להבין שמי שאוהב כבר לא ליד

זה לדעת שהכוח להרוס 

כבר לא מוגבל 

הצביטה שבלב כשאתה אומר

שאתה נכנע

לא נובעת מאהבה מבוססת 

אלא מפחד להיבלע לתוך עצמי

לסוליטריות 

ועד כמה שזה מסוכן בשבילי

זאת האפשרות היחידה 

שאני מסוגלת לעמוד בה 

מבלי להאבד