האם מחר,

כשתגלה את חייך 

תכנס אל הדלת 

שמזמן אז נעלת

אוכל את תמונתך

להעלים מראשי

או שמא המרחק

לא יעצור אותי?

זוהי לא אשמתך

אלא אני בלבדי

שכמו הרוח

אתה מרחף מעל ראשי

כמו במאית מוצלחת

מבקשת רעיונות למציאות

תוהה מדוע אף אחד מהם

לא מתגשם במהירות

יגיע הבחור

שיפריח דמותך מליבי

ובנתיים יש לי אותך בראש

שיעסיק אותי

הרבה זמן לא כתבתי. 

מתעסקת בהרבה דברים. 

מתגעגעת לאהבה, אבל גם לא

מנסה להשקיע בעצמי עכשיו

פעם ראשונה שאני חווה את זה

כי זה קורה כשאתה לבד,

יש לך זמן להשקיע. 

לא הולך. לא מרוצה מעצמי. 

את ליבי שבה מיד

עם החיוך המנצח

ואת יופיי בעיניו

כל רגע שיבח

הקשר בינינו התהדק

במשך חמישה ימים

כאשר שנינו כל רגע

מתהלכים בעננים

כמו בסרט קומדי רדוד

אהבה בין מקומית לזר

הלוואי שהיה לנו עוד זמן

הלוואי שהיה נשאר

קראתי לך לבוא, שנדבר. 

ידעתי שתדע מה אני רוצה להגיד, לכן לקחת את האוטו ונסעת לבסיס בזמן השמירה שלי, כי ידעת שזה חשוב.

אמרתי לך שהרגשות שלי כלפייך לא ישתנו, והקשר הזה בנינו רק גורם לי לערבולי רגשות ומחשבות מיותרות.

אין סיבה - אתה לא רוצה, אף פעם לא רצית, וזה לגמרי בסדר! כשזה לא זה, זה לא זה. נקודה.

הגיע הזמן שלי לנתק אותך מהחיים שלי - כמה שאני מעריכה ואוהבת, צריך להמשיך הלאה.

תחושה של הקלה אופפת אותי עכשיו, אבל אני מצפה לתחושות כבויות יותר בהמשך.

שמחה שעשיתי את זה.

נו תראי, פעם ב את מצליחה לגבור עם הרציונל שלך על האמוציונל. 

כנראה שזה באמת היה כבר יותר מידי.