אני לא חושבת שאי פעם הגעתי לזוגיות עם בחור שרציתי להגיע איתו לזוגיות.
לא הצלחתי לממש את כמיהותיי למושא התאהבותי.
אני חושבת שחייתי כל חיי בהתפרשות. אינני אומרת כי לא פרחה לי אהבה כתוצאה מהתפשרות,
פרחה - ואחת גדולה גם, אבל משום מה אני רוצה להיות אדם שמשיג את מטרותיו- או לפחות מנסה ונכשל.
אינני מצליחה להפריד בין סקס לאהבה. אני יכולה לדמיין את עצמי שוכבת עם גבר שאני לא מרגישה אליו דבר,
אבל במציאות אני לא חפצה בזה, כי את האמת זה פשוט לא משהו שייסב לי הנאה כלל וכלל.
את האינטימיות על כל גוונה ארצה לחוות עם מישהו שמזיז, מניע ומחולל משהו בי.
אני גם יודעת את זה כי כששכבנו כמה פעמים כשעוד היינו עצורים, והכותרת שריחפה מעלינו היתה ״יזיזים״, לא ניתנה לי אפשרות
להיצמד, לנשק באהבה, וללטף, וזה היה חסר לי. לא נהניתי מזה, למרות משיכתי אלייך.
אני לא מתנערת ממך, וכבר הרבה מאוד זמן שאני כבולה ברצועות האהבה שלי. גם כשעוד הייתי בתוך
זוגיות מאוד מוצלחת ובריאה, אני זוכרת שהתרגשתי לראות אותך, ורציתי להרשימך תמיד.
עכשיו עברה שנה, וניסינו הרבה סוגי קשרים - זרים, מכרים, יזיזים וידידים טובים, אבל הקשר
שאני הכי מייחלת לו היא זוגיות. בא לי להפיץ עלייך אהבה טהורה, כי אני פשוט לא מצליחה
לנווט אותה לאף אחד אחר - היא שמורה לך וחקוק עליה את שמך. אני עוד אוהבת את האקס שלי,
אבל מעולם לא הפסקתי לאהוב אותך - גם אם היא לא היתה מורגשת בזמני הפוגה, היא היתה קיימת.
היום כשבאת אליי וסיפרת לי סיפור תמים על מקרה שקרה עם החבר הכי טוב שלך,
באמצע מחשבותיי נדדו לשאלה האם הוא עודד אותך ללכת על זה, ושעכשיו אתה מוכן להיכנס איתי למסע הזה.
ברגע הזה הבנתי שאני משקרת לעצמי ולך, ושתמיד תהיה בי תקווה שבשלב מסויים תנשק אותי בפיתאומיות האופיינית
לך כל כך, ותגיד לי שאתה רוצה אותי, ורק אותי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
עלמה מור