קראתי לך לבוא, שנדבר.
ידעתי שתדע מה אני רוצה להגיד, לכן לקחת את האוטו ונסעת לבסיס בזמן השמירה שלי, כי ידעת שזה חשוב.
אמרתי לך שהרגשות שלי כלפייך לא ישתנו, והקשר הזה בנינו רק גורם לי לערבולי רגשות ומחשבות מיותרות.
אין סיבה - אתה לא רוצה, אף פעם לא רצית, וזה לגמרי בסדר! כשזה לא זה, זה לא זה. נקודה.
הגיע הזמן שלי לנתק אותך מהחיים שלי - כמה שאני מעריכה ואוהבת, צריך להמשיך הלאה.
תחושה של הקלה אופפת אותי עכשיו, אבל אני מצפה לתחושות כבויות יותר בהמשך.
שמחה שעשיתי את זה.
נו תראי, פעם ב את מצליחה לגבור עם הרציונל שלך על האמוציונל.
כנראה שזה באמת היה כבר יותר מידי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
עלמה מור
