אפשר לתאר את זה בשורה של סחרוף: ״דבש ניגר מתוך גופך וים של אהבה מציף אותך״. והכל כל כך נעים מלטף ומשיי, הכל נכון הכל עכשיו, אפשר לומר הכל, לשאול הכל, לחבק הכל, להיצמד. אין פחד וחששות, אין חרדה ואין עצב, הכל בדיוק כמו שהוא צריך להיות, אמור להיות, יכול להיות. ויש אחדות מופלאה וייחודית ופתאומית ורגעית ונצחית ואם יש משהו שאפשר לקרוא לו מושלם, זה הרגעים האלה.
וכל הזרימה של היום היפה הזה, השמשי, ארוחת הבוקר, בה הוא ראה שאני מתלבטת בין שתי מנות והחליט שנזמין את שתיהן ונחלוק בהן, שאוכל ליהנות מכל מה שמתחשק לי, וקוקטייל של בוקר ולחמניות ולחמים ומאפים, קפה מצוין והמון ממרחים ותוספות, מנה גדושה של טעים ועז ועדין ונפלא, בדיוק מה שמדמיינים שארוחת בוקר צריכה להיות, ואז נסענו לאסוף את האייפד החדש הלבן שהוא קנה לי ליום הנישואים הרביעי שיגיע רק בחודש הבא וההתלהבות והקסם שיש למשהו נחשק שאפשר פתאום לגעת בו. אחר כך הנסיעה לצפון העיר להופעה של פורטיס וכל השירים שאני אוהבת ואווירה קצת רגועה קצת רגשנית קצת שלווה ואז הגענו הביתה, התקלחנו, בלענו את הכדורים וחיכינו.
הכל רגיל, ישבנו אחד ליד השניה, צחקנו רק מהמחשבה על מה שאנחנו עושים, צפינו בתוכניות מצחיקות שאנחנו אוהבים ואחרי ארבעים דקות הסתכלנו בעיניים וראינו שהאישונים מורחבים והצבעים יותר חדים והקולות קצת אחרים. הלכנו לחדר השינה והורדנו את הבגדים, ככה ישבנו אחד בתוך השניה עירומים, לא רק פיזית, התערטלנו לגמרי מכל המסיכות והסייגים, הכנסנו אחד את השניה לכל המקומות הכי עמוקים, גילינו את כל הרגשות הנסתרים, המלוכלכים, המסויטים, וגילינו קבלה מוחלטת ואהבה אינסופית, חיבור כמעט דימיוני בין שני אנשים, עור לעור, גוף לגוף, נפש לנפש, אני ראיתי את כל כולו והוא את כל כולי ושנינו אהבנו מה שראינו ושנינו שמחנו שעכשיו אנחנו יודעים הכל.
זה העצים את מה שיש בינינו וזה נתן לנו חומרי בנייה לחיים עוד יותר טובים, לחיי רגש יותר מפותחים, לחיי מין יותר מרגשים, לחיי אהבה יותר מלאים, זה היה משהו שלא חשבתי שהוא בכלל אפשרי, לקבל ולתת יותר, זה הפתיע אותי, זה גורם לי אושר אמיתי. אנחנו מוכנים לחמש השנים הבאות, ברינג איט און.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
