אתמול סוף סוף יצרתי קשר עם ענת, היא אמרה שהיה לה עומס מטורף בעבודה, אבל היא סוף סוף קיבלה אייפון וכיף לה בעבודה החדשה. זה לא היה עמוק כי זה היה בוואטסאפ אהובי, אבל אי אפשר באמת לנהל מערכות יחסים באיי-אמים. אני מתגעגעת לשיחות איתה וסתם לשבת בבית קפה בשישי בבוקר, לסגור את השבוע ולדבר על החיים, על הטוב ועל הרע ועל מה שהיה ועוד יהיה. והיום אפשר לדבר על הילדים ועל הבעלים ועל העבודה והשאיפות, המסקנות, התהיות, הרצונות, השאיפות, להיות אחת בשביל השניה בטוב וברע וגם סתם, גם סתם. אולי כשהיא תגור במודיעין, אולי לא.
אתמול נפגשתי עם ליאתי אחותי לפגישה זוגית אחרונה לפני שהיא טסה לחוצלארץ לנצח נצחים. ישבנו באיזה בר יין בכיכר מילאנו, מקום משונה ומלא מלא אנשים. שתינו יין פלאם שיש לי בבית כי גיסי עובד ביקב ומביא לנו בקבוקים מעולים במיוחד שהוא מקבל כמתנה לחג, אבל לא שותה כי הם לא כשרים. ואנחנו נהנים מההפקר הידד. דיברנו על הרבה דברים אבל היה קשה לגעת בהכל כי יש כל כך הרבה. יש הורות ויש הורים, משפחה, עבודה, נשיות, סקס, פנאי ונוסטלגיה.
הכרנו לפני שתים-עשרה שנה, כשרק עברתי לעיר, היינו ילדות וזה היה מזמן. אני הולכת עם נעה לקנות בגדים. אחזור תוך שעה, אני מבטיחה לעצמי ולתוכנית העסקית של המותג שלי, חכי לי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
