וואו עדכון אחרי יותר משלוש שנים! קטע של להתחמק מללמוד לפסיכומטרי ולבגרות במתמטיקה (ניגש לחמש יחידות אעא ושואף לרפואה)
אז בלי יותר מידי מסביב, כמו בפוסט הקודם ובעיקר כדי לא לשכוח איך אני רואה את זה מנקודת המבט הנוכחית: מה היה לי מאז?
- הייתי שלושה חודשים בערך בגדוד, בקו ואז באימון. הייתי חופ"ל מפקדה, עשיתי את זה טוב, היה לי כיף, אנשים טובים ואני מתגעגע עדיין, אבל היה קטן עליי ויצאתי לקצונת ארגון רפואה כי הדרכה לא היו נותנים לי בחיים חחח
- הכנה של חודש בבה"ד 6 (לוגיסטיקה). היה מוזר והזכיר לי קצת את הטירונות (בקטע רע). לא נהניתי במיוחד אבל הכרתי אנשים טובים.
- קורס קצינים (מעוז 40) בבה"ד 1 כשלושה חודשים. מקום מדהים, אנשים מדהימים, מדברים הרבה באוויר. לדעתי פשוט לא שולחים לשם קצינים מספיק איכותיים שיחנכו את דור העתיד מה שנקרא.
- השלמת ארגון רפואה (רפואהשלמה!) בבה"ד 10. משפחה! היה ממש כיף ומהנה, מאתגר ומעניין. חח אפילו לחשוב על זה עכשיו בקטנה גורם לי להתגעגע ולרצות לחזור לזה או להיות סגל.
- קא"ר דרומית (עזה) שנה וארבע. למדתי המון על עבודה בארגון, משרד, פיקוד על חיילים ובכלל על הצבא. מאוד מלמד, מעניין ומאתגר. נקודות משמעותיות היו צוק איתן וסוף התפקיד שבו החלפתי את המפקד שלי.
- קצין הדרכת רפואה בבא"פ דרום (צאלים) שנה. מאוד נהניתי לעסוק בהדרכה ולעבוד עם מדריכים אבל היה הרבה חרא מסביב - בעיקר בגלל מפקדים מזעזעים שלא ראויים.
- שחרור! לפני שבוע ויום, אחרי 4 שנים. הזוי, הזוי, הזוי! ואני עוד לא מעכל כי נכנסתי ישר ללימודים אבל זה מוזר שאין תחומי אחריות ואין חיילים ואין מליון טלפונים ואין כלום חוץ מעצמי וקורס פסיכומטרי.
זהו בגדול. כל תחנה כל כך שונה וכל כך מלמדת... ב"ה אעשה מילואים בחזרה בעזה. ובלי קשר אני צריך לראות איך אני מתייצב רוחנית ומתקדם, קשה לי לראות את עצמי שוב בישיבה משום מה.
...מוזר לכתוב פה אבל זה בעיקר בשבילי
אני לא מאמין שמישהו עוד נכנס לפה באמת חחח ואם כן אז מקווה שנהניתם ומוזמנים ליצור קשר :)