אוקיי.......שמעו נכון הפוסט האחרון שכתבתי אז וואי שמעו קראתי אותו ולא הבנתי כלום כאילו וווווואיייי רק אחרי שקראתי הבנתי שיש לי פיצול אישיות מפחידדדדדדדד מצד אחד יש את המירית שאומרת שכל החיים זה החברה מהסוג שאוהבת בית ספר אבל רק בגלל שנפגשים שם עם חברים וכל זה אחת כזאת פאקצה......ויש את המירית המדוכדכת כל החיים שלה מבקשת צומי וכשהיא מקבלת אותו היא שוחכת מזה שהיא התבכיינה כזאת ששמה זין על כל העולם את הפוסט הקודם מירית החברתית ((חרוז)) כתבה את זה המדוכדכת כותבת קראתי את התגובה שכתבו לי ואין את לגמרי צודקת הבעיהההה היא בכלל כאילו את אומרת "תייהי נטו עצמך" אבל כאילו אני שונאת את עצמי על כך שאני הולכת להגיד את המשפט הבא אבל מי אני??? בעעעעעע אין לי כוח להסביר לכם!! איזה יום נוראי עבר עלי הגעתי לבית ספר ופשוט נמאס לי זרקרתי את התיק בכיתה והלכתי למקום שאני ושיר (החברה הכי טובה שלי לכאורה) הולכות תמיד ההפסקה הראשונה שבדרך כלל עוברת במשך שעות עברה מהר מאוד ממש התבודדתי שם היה צלצול נכנסתי לכיתה וטל ישר ראתה שקרה לי משהו לא היה לי כוח לאף אחד אז סיננתי כלום וזהו....כולם ראו שקרה לי משהו כי בדרך כלל זה לא "אה כן מירית פה יופי טופי" זה יותר "מירית כאן ויאללה בלאגן" בכל ההפסקות הלכתי לשם עד סוף ההפסקה השניה ואז בכלל נמאס לי ופשוט בכיתי אז המורה עדיין לא הגיעה אז הלכתי מהשיעור ומורה אחת שידוע בתור המורה הכי חמודה בארץ ראתה אותי והכניסה אותי לחדר מורים נתנה לי לשתות וזה......שיר טל ושרון שכאילו הן חברות ממש טובות שיר אמורה להיות כאילו החברה הכי הכי אז הן באו ושאלו אוי מיר מה קרה וכאלה.......אז אמרתי להן שכלום ושיגידו למלכה ((המורה)) שלא הרגשתי טוב ואז שיר באה איתי למקום אבל אפילו איתה לא הסכמתי לדבר אחרי כמה זמן חזרתי לשיעור כמובן שכל הכיתה הסתכלה עלי אבל פשוט לא היה לי כוח אליהם אז הם עזבו אותי ((למזלי)) לא בא לי שכל העולם יבוא וישאל אוי מירית מה קרה אוי אוי אוי שלאף אחד לא באמת אכפת אחרי כל הסצנה הזאת בין לילה חזרתי לקדמותי כאילו כלום לא קרה ועכשיו אני שואלת את עצמי מה קרה ואני לא יודעת פשוט לא מבינה מה קרה זה קשור לשיר בטוח כי בזמן באחרון יש בינינו סיכסוך היא טוענת שזנחתי את כל העקרונות שלי (((בכיתה ו' היינו מין שלשיה אני שיר ודניאל דניאל עברה דירה אבל נשארנו מאוחדות העקרונות שקבענו תמיד נשארו))) מה אני אעשה אז פעם אחת טעיתי והלכתי למסיבה שלא הזמינו אותך אליה ולא שאלתי אם זה יפגע מה שלגמרי לא נכון אני התקשרתי כדי לספר לה ולראות שהכל בסדר והיא נשמע כאילו הכל טוב ואז ממש ברגע היא אומרת אין לי כוח ביי פשוט כזה וכל היום היא דופקת לי פרצופים טוב בצדק פה ושם אני לא בסדר ופה ושם היא לא בסדר גאדדדדדדד אי אפשר להגיעה לשיוויון כל הזמן מישהו חייב להיות צודק ושיר אם את קוראת את זה ואת לא אמורה לקרוא את זה אז דייייייי בטח כבר טחנתי לכם את המוח בטירוף אז לסיום אגיד כמה דברים וגלה סוד קטן-הפסקתי לכתוב באמצע את הכל כי אח שלי נכנס והמחשב הוא באמצע הבית ויש לי משפחה חתטנית אז לא רציתי שהוא יקרא את זה בכמה זמן שלא כתבתי קרו כמה דברים:
א.שיר ואני דיברנו בטלפון ואיך שהוא אנחנו מגיעות להסדרים כמו תמיד עד הריב הבא או עד שימאס לנו אחת מהשניה מחר אנחנו הולכות לארומה אחרי בית ספר
ב.איכשהוא אמא שלי יודעת שבכיתי בבית ספר ויש שתי אפשרויות או שאחת החברות שלי התקשרה להגיד לה או שהאנשים שעוקבים אחרי אח שלי עקבו אחרי כי הוא לא הגיע היום ואתם ממש לא רוצים לדעת למה עוקבים אחריו
ג.כל המשפחה שלי דואגת לי בטענה "קרה לך משהו למה את צועקת עלינו כל הזמן" אמא שלי זימנה אותי לשיחה ררררר אני שונאת את השטויות האלה טוב נו אני אמכור לה את התדמית של הילדה המקובלת שמצליחה בלימודים וגמרנו....
אסיים בחיוך ☺ובכמה מילים-חייכו למרות שלא הכל לטובה..........☻
כינוי:
-MIRIT-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
