שלום לכם ידידיי בני האנוש וברוכים הבאים לפוסט הראשון מזה כמה חודשים.
הרשו ל להציג בפניכם את העיצוב המרהיב, שלא השתנה בחודשים האחרונים,
ויושאר כך לחמשת החודשים הבאים לכל הפחות. אני הוא פא, או בשמי המלא:
פא-ק-יו-מאד'ר-פאק-ארר, דר. מומחה למדעי הפאנק ושירותי השמדת הנאצים בעולם.
בין השאר, עבדתי לאחרונה על ניסוי חדש העוסק בשאלה "כמה זמן אפשר להשאיר את הבלוג שלך קיים
בלי לעדכן בלי לקבל תגובות נזעמות על חוסר עדכון". הפרויקט כשל. זרקו אותי מהאוניברסיטה אחרי שניסיתי
להחיות אותו. הפסיקו לי את המלגה, המשכורת ואחרי שלא היה לי כסף מס' הכנסה עיכלו לי את הספות,
את הדירה בחולון, את הג'קוזי, הוילונות באמבטיה, את האייפוד, את הדיאורדורנט, את ארון הבגדים וכלוב
אחד ענק של אריות ים שהחזקתי בפרו. נשארו לי המחשב, המטבח (ניתקו לי את המים) והסלון.
הייתי מטומטם, חשבתי שזה אומר שהם עלו עליי, שהם יודעים שאני לא בן אנוש, אבל המשכתי למרות הכל.
החלטתי להיות האקר. הלכתי לכמה קורסים מזורזים של C++ של Visual Basic, HTML, Java ועוד כל מיני שמות
מוזרים של שפות תכנות... אחרי שצברתי מספיק מהשטויות האלה, חיפשתי דרכים להשתמש בהם כדי להשתלט על האינטרנט.
או לפחות להרוויח כמה ג'ובות (ג'ובות, כמו שסיפרה לי דר. טרטמן לפסיכולוגיה, פיזיקה ומומחית לפיזיולוגיה מלאכותית,
זה אומר "כסף", הדברים שאיתם קונים חפצים בחנויות... היא גאון לא? זה מילה בשפה כל כך גבוהה שאפילו לא מצאתי
אותה במילון!). אז מצאתי את ישרא-בלוג מחדש. הדבר שגרם לי לעוף ממחוז ההשכלה והידע... אבל בכל זאת: פתחתי בלוג כאן. התמכרתי. עיכלו לי את כל החפצים. נשארה לי תקרה, רצפה, ואת הקירות שברו לי שבוע שעבר כמה בולדוזרים לא מזוהים. אבל נשאר לי מחשב. ואינטרנט (הצלחתי להשתמש בGSA FIRM-WIRE עם הערכים של דאטאלוגר כדי לתפוס את האינטרנט של השכנים. עכשיו אני גולש על חשבונם). הצלחתי עכשיו לחדור לבלוג הזה. הבלוג שלי עוכל... אז אני מבקש מכם, אנא,
תרמו לי מעט מכספכם האישי... שקל או שניים מכל אחד מכם באמת יעזרו... באמת. בבקשה? אם אתם נורא נחמדים,
אפשר גם לשלוח לי עוגיות. אני ממש רעב. לא אכלתי כבר חודשים. אפשר לתרום לכתובת הבאה: רח' המלך ג'ורג' 46, הרצליה פיתוח, ישראל. תודה לכם על ההקשבה.
את לא קוראת כאן, אז הנה לך, שוב -
אורי אני אוהב אותך.
חעחע. אמרתי את זה. ותנו לי לומר משהו בנימה רצינית, באמת, החלק היחיד שיהיה רציני בפוסט הזה:
אל תשאלו אותי מי/מה זה/זו. פשוט אל. זה לא משנה וזה לא עניינכם.
חזרתי. :)
סתם כתבתי שטויות שעלו לי בראש, רק מעין פוסט חזרה כזה.
תיהנו. ותגיבו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
