חיים

אני לא יודע מאיפה להתחיל מאמא שלי שדי משביתה לי שמחות והורסת כל דבר שמח שיש בהם קחו דוגמא בחופש הגדול קרעתי את התחת עבדתי כמו חמור יצא לי מהכל 5000 שח (סכום לא רע בשבילי) בקיצור היא נקלעה למין משבר כלכלי קטן אז כמו ילד עזרתי לה (לא שהייתה לי כל כך ברירה היא פשוט הניחה שהכסף כבר שלה)בקיצור הכל טוב ויפה הלוותי לה ובקיצור אווירה נחמדת יום אחד היא אספה מספיק כסף בשביל להחזיר אני עם חיוך גדול מרוח על פניי הלכתי איתה לבנק ואיכשהוא יצא שסגרתי את הסכום לתקופה של שנה (היא הכריחה אותי לעשות את זה) אמא שלי אמרה שזה הכי טוב בשבילי ושבעוד שנה אני אודה לה על זה בינתיים אני סובל ואני יודע שבעוד שנה כשיבוא הכסף אני אבזבז אותו כאילו אין מחר ותמיד עולה השאלה למההההההההה היא לעזאזל עשתה לי את זה ולמרבה הפלא אין לי תשובה בחיי אני לא מבין את הראש שלה עוד דבר שמעצבן אותי זה שיעורי הנהיגה שאני צריך לממן לעצמי והיא כביכול תחזיר לי את הכסף ונכון שיהיו פה אנשים שיגידו שהם מממנים אבל ממש אבל ממש הם לא מעניינים אותי ואל תחשבו שאני כמו הילדים האלה שלא מדברים עם ההורים שלי אני אפילו אוהב ומעריך את אמא שלי למרות כל מה שהיא עושה לי היא עדין אמא שלי וחוץ מזה איתה אני באמת יכול לדבר על הכל.

עוד דבר שמעצבן אותי זה שאני לא יכול להגיד לבחורה שהכרתי שאני אוהב אותה, אני לא יודע אני מרגיש איזה משו שחוסם אותי מלשלוח לה איזה פאקינג SMS ולהגיד לה כמה אני אוהב אותה. טוב נראה לי שמיציתי ואם יהיו פה ושם כמה תגובות אז בשמחה אפילו אם הן לא תומכים בגישה שלי