למטה

סליחה על ההקפצה

אוהבת

דניאל :)))

היי קוראי היקרים,

כאן מדברת דניאל החצי מאושרת חצי....לא:

למה כן: קיבלתי 100 בשני בחנים ואני יושב ראש מועצת התלמדים, מארגנת פעילות גיבוש כיתתית ושוכרת שלום באינטרטנט, פעילה בועדת עזרה לקהילה, הולכת להתנדב במד"א ונרשמת למכון כושר כדי להוריד קצת שומנס.

המורות מטורפות עליי, גבהתי בסנטימטר, מישהו ממש יפה התחיל איתי ועדיין לא רבתי עם אמא שלי היום!!!

למה לא: כי דמאתתת אין לי זמן לנשום, יש לי לוח זמנים מטורף לדוגמא:

14:10-ארוחת צהריים

14:25-מקלחת

14:40-שיעורים בתנ"ך+היסטוריה

15:20-מד"א

18:00-ללכת לרוני

19:30-שיעור פרטי

20:30-מכון כושר

22:00-מקלחת

22:40-בדיקות (סיפור קצת ארוך)

23:00-לרדת עם הכלב השומן שלי

23:20-ארוחת ערב (או שמא לילה??)

23:40-לילה טוב

זה היה הוח זמנים של אתמול, מה שמרגיז בזה זה שאי אפשר לחיות, הכל חייב להיות מתוקתק כמו שעון, ממש מרגיז!!!

 יש לי הרבה חברות משם יחסית.

משום מה, לא התברגתי בין המקובלות, נראה לי שפשוט זה לא הקטע שלי. אבל אני ממש ממש מרוצה.

יש לי ידיד אחד טוב, ממש עשיר, בהתחלה חשבתי שהוא קיבוצניק וכזה שקט וזה, ואז ששאלתי את אבא שלי איפה המקום שהוא גר וכמה זה 3 דונם ואז הוא אמר לי שאם הוא ימכור את הבית הוא יקבל 15 מליון שקל!!!

הוא ממש חמוד נחמד, בלונדיני עם עיניינם כחולות, גבוהה קצת יותר ממני, חמוד לאללה, חכם מאוד. אבל יש לו חברה, אני כאילו, אני והוא רק ידידים, אני גם לא בקטע של חבר, באמת נשבעת לכם, כבר יותר מחצי שנה אין לי חבר ואני חיה ונושמת.

איתכם, אוהבת, חנונית, חרשנית ומה שלא תרצו.

דניאל :))))