לפעמים, קצת קשה לי להיות מי שאני.
גם לך קשה להיות מי שאתה.
אני יודעת, אני מרגישה את זה בקו הדק שנוצר בנינו.
קיימת תחרות, מי יקרע את הקו ראשון.
לא אני, לא אתה.
אז מי?
אולי השנאה?
אבל שנינו יודעים, שהשנאה לא קיימת.
אז בבקשה ממך, תקרע את החוט שנוצר בנינו.
החוט היחיד שמחזיק את הקשר בנינו.
תקרע אותו, אין לי שום צורך בו.
תקרע אותו בבקשה,
הדבר היחיד שאי פעם ביקשתי ממך.
הפעם היחידה שאי פעם פניתי אלייך בחיי;
תקרע את החוט שלנו,
כי אני
מפחדת.
אני עדיין אוהבת אותך.
למרות הכל.
היית מאמין ?
קצת קשה בזמן האחרון למצוא את עצמי בתוך שדה שלם של מכשולים ומכשילים,
אבל אמרת לי שהכל יהיה בסדר בסופו של דבר אז הדבר היחיד שנותר לי לעשות
הוא
להאמין לך.
בחיים לא האמנתי לך, בחיים לא האמנתי לעצמי שאני אאמין לך.
והכי קשה לי, להאמין לך עכשיו.
אחרי כל מה שקרה.
אבל אמרת לי, שאני חשובה לך מאוד,
אמרת לי להפסיק לעשן.
והפסקתי.
אמרת לי שאתה מתגעגע אליי,
שאתה באמת באמת מתגעגע אליי, אמרת לי.
וגם אני כל כך התגעגעתי אלייך, אז.
אני זוכרת,
איך ביקשת ממני להאמין לך.
אני זוכרת מילה במילה מאז.
ביקשת שאני אאמין, אבל לא האמנתי לך באמת.
מצטערת.
היה לי קשה להאמין לך אחרי כל מה שקרה.
ועכשיו ,
אני לא מאמינה לעצמי,
אבל אני נאלצת להאמין לדבר הזה שנוצר,
או שלא נוצר?
אחחח, זה קשה.
קשה לי איתך ככה.
תאמין לי .
אבל אמרת לי שיהיה טוב, הבטחת.
ואני מאמינה לך.
אני עדיין אוהבת אותך.
למרות הכל.
מסובכת יותר מתמיד, בחיי.
אלכס.