בא לי לצאת למחנה, ומצד שני לא בא לי מהרבה סיבות...
אבל אני יודעת שאם אני לא אצא אני אצא הכי פראיירית שיש
כי זה המחנה הכי שווה כי זה בחופש בין ו' ל-ז' וכולםם ,
המט'ומט'מים שלנוו יעשו שיגעונות וצחוקים וזהה...
אבל דוגרי? בחיים שלי לא יצאתי למחנה ואני..
לא יודעת יש לי מין הרגשה כזאתי שאני לא יודעת איך לתאר אותה....מוזרר..
אני אולי מרגישה מפונקת מדי ואולי אני מרגישה שאני אתגעגע
ואולי אני מרגישה שפשוט.... לא יהיה כיף.
אני בתוך תוכי יודעת שיהיה מזה כיף וצחוקים,
ולילה לבן ומלא אוכל ומשימות ובלאגן ומורל ואין שום פנאי לתעסוקה אחרת...
אבל יש לי הרגשה מוזרה... אינלי דרך לתאר אותה זה כוכך מוזרר..
כל כך בא לי לצאת למחנה ומצד אחר יש משהו שסותם לי את כל ההרגשה הזאתי...לא ספציפי..פשוט משהוו
זהו אני החלטתי:אני? למחנה הזה? יוצאת. כמו גדולה (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
