בסוף
מתרגלים לוובוזלות.
זמזום
הדבורים הבלתי פוסק מתחיל במלוא הכוח שניה אחת עם תום ההמנונים. כשהייתי ילד קראו לצפצפה כזו זמבורה. גם לי היתה אחת, הייתי מזמבר בה בעיקר במשחקי
הכדורגל של הכיתה בהפסקות, ברגעים הבודדים בהם לא שיחקתי. אהבתי את זה בתור ילד, כולם אהבו את זה. היינו ממלאים את הריאות ונושפים הכי חזק
שאפשר. לא היינו חמישים אלף איש עם
זמבורות, מקסימום שלושה, כך שאין לי מושג איך זה לראות משחק באצטדיון עם רעש שכזה. מהבית זה מעצבן עד שמתרגלים לזה. אז לא שומעים את השריקות של השופט ולא שומעים
את הקהל, ויכול אפילו להיות שהוובוזלות משפיעות לרעה על השחקנים, כי הכדורגל
שראינו עד עכשיו היה די מעפן, אבל הוובוזלות הן הדבר שמייחד את המונדיאל בדרום
אפריקה. בעוד חמישים שנה יזכרו שבמונדיאל
2010 בלטה יותר מכל – יותר ממראדונה על הקווים, יותר מהאחים בואטנג שמשחקים בשתי
נבחרות שונות, יותר מליאו מסי – המרעישה הרשמית, הוובוזלה.
הלוואי
והייתי יכול להגיע למונדיאל. אני קורא על
החוויות של העיתונאים ומוריק מקנאה. לפני
ארבע שנים חוויתי את מונדיאל 2006 מברלין.
חגגתי כל יום עם האוהדים (לא משנה של איזו קבוצה), למדתי למקסם את יכולת
אגירת האלכוהול שלי וראיתי נבחרת גרמנית שהחזירה הרבה גאווה אבודה למדינה
שלה. עכשיו המשחקים רחוקים כל כך,
והשידורים הישירים אף פעם לא יזכירו לי את מה שחוויתי בלייב, תוך כדי תנועה,
במונדיאל הקודם. וזה עוד טוב לעומת
המונדיאל הבא שייערך בברזיל, חמש שעות לפני ברלין, שש לפני ישראל. משחקים מרכזיים בארבע אחה"צ, משחק בוקר
ממש בבוקר, בשעה שמונה. איך אפשר גם לעבוד
וגם להנות במונדיאל שכזה? אז מה אם היה גרוע יותר בדרום קוריאה ויפן? לנו יש
זיכרון קצר, וטוב לנו איתו.
לי באופן
אישי טוב גם עם העובדה שאין יותר מדי שערים, התרחשויות או כדורגל במונדיאל עד
כה. רבות התלונות כי הרמה נמוכה מאוד,
שהקבוצות יותר חוששות לספוג שער מאשר להבקיע שער. די טבעי כשזה קורה בשלב הבתים. שלושה משחקים, כל נקודה תכריע לצד אחד, לפעמים
גם שלוש נקודות יכולות להספיק למקום בשמינית ולכן יש מלחמה אמיתית על כל
נקודה. כולם רוצים אותן, אף אחד לא מוכן
לאבד אותן. זה בסדר, זה שלב
ההסתגלות. בעוד שבועיים יחלו משחקי שמינית
הגמר. משחק אחד בלי אפשרות לתקן, רק רצון
אחד – לנצח. יש שיגידו שגם אז יחפשו
קבוצות את התיקו ואת הפנדלים. אני אומר שאידיוט
מי שבונה על פנדלים בשלב כל כך מתקדם של המונדיאל. אפילו אם הרמה תהיה נמוכה זו בטח תהיה מלחמה, כי
גם אם שוויץ, סלובניה או הונדורס יגיעו לשמינית הגמר הן לא ירצו לסיים את המונדיאל
שלהם מוקדם מדי. בלי קשר ליריבה שלה באותו שלב.
הגענו עד לכאן? בואו נלך עד הסוף!
והנה, רק
דיברתי על מספר שערים נמוך...ואז הופיעה גרמניה עם רביעיה לרשת של אוסטרליה. על משקל 'כוכב נולד': "מונדיאל 2010 התחיל
עכשיו!". משחק שוטף של הגרמנים, ריצה
מצויינת באגפים, תומס מולר משחק כאילו הוא מוותיקי הנבחרת, מעבר מהיר מהגנה
להתקפה, וכל זה כשהגיל הממוצע של הנבחרת הגרמנית הוא 25. אז אמנם זו "רק" אוסטרליה וזה לא היה
"כוחות", אבל אף נבחרת עדיין לא הציגה חצי ממה שגרמניה הראתה לעולם בראשון
בערב. לא אנגליה, לא ארגנטינה, בטח לא
צרפת. טוב, כאן אני מפסיק. אני מעדיף לחכות לשלבים מאוחרים יותר, גם אם
מדובר בנבחרת גרמניה. כבר לא מעניין אותי
לאכול כובעים, זה לא טעים. זה גם לא הולך
טוב עם וובוזלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
