ערן לוי, ברלין

להורי שלושה ילדים.  לאחת מאחייותי גם כן שלושה ילדים.  משום מה שלושה ילדים נשמע תמיד כמספר ה"נכון".  יש מי שיחלוק על כך, יש מי שימצא נחמה בקלישאות כמו "שני ילדים זה מעט מדי, שלושה זה יותר מדי" ויש גם כאלה שמעדיפים לחיות כל חייהם בלי ילדים שיתרוצצו סביבם.  לפעמים אני מצליח להבין אותם, בעיקר ברגעים בהם הבת שלי מסרבת להישאר במיטה לשנת הצהריים שלה, מתרוצצת וצורחת בכל הבית מרוב עייפות וקורסת לקראת השעה שמונה בערב, אחרי שהתישה את עצמה ואותנו.  אבל לי יש רק ילדה אחת, ובאופן אישי אני לא חי את הקשיים עליהם מספרים כולם סביבי - שעות בלי שינה, עיניים אדומות, עייפות כרונית.  עברתי דברים קשים יותר בחיים מלהיות אבא.  

לא כולם מאמינים שילדים זה שמחה.  יש מי שבוחרים לקצר את המשפט בשתי אותיות ולקבע אותו על "ילד זה שמחה".  כשרק הגעתי לגרמניה, לפני חמש שנים, קפץ לעין מכל עיתון ואתר הנתון הסטטיסטי 1.61 - מספר הילדים הממוצע למשפחה.  המשפחה הממוצעת בגרמניה בחרה להביא פחות משני ילדים לעולם.  עד כמה שהדבר נשמע מפתה - אפשר לוותר על שרוול או מכנס, אולי אפילו על נעל אחת - זה עדיין לא יעד אליו שואפת מדינה שמעוניינת בצמיחה כלכלית וחברתית (ולא למטרות כיבוש עולם, בלי לערב שואה עכשיו).  בגרמניה יש משרד ממשלתי שעוסק רק בכך - המשרד לענייני משפחה, אזרחים ותיקים, נשים ונוער.   עד לנובמבר 2009 עמדה בראשות המשרד אורסולה פון דר לייר, חברת מפלגת CDU, המפלגה הנוצרית דמוקרטית הגרמנית. 

השנים שחלפו החמירו את מצבת הילודה והביאו ליחס שלילי בין לידות למיתות.  בין השנים 1951-1967 נע היחס בין לידות למיתות בין 300- 470,000.  חמש שנים מאוחר יותר הפך היחס לשלילי, 64,000-.  

כשמונתה פון דר לייר לתפקיד, בשנת 2005, החלה לפעול למען החוק לקידום הילדים - 4.3 מיליארד אירו שהושקעו בבניית מערכי מעונות לילדים בכל רחבי גרמניה.  כדי לעודד את הילודה פעלה השרה ללא לאות להארכת חופשת הלידה עד שזו התייצבה על 14 חודשים, כשחודשיים מהם משוריינים לאבות המעוניינים בכך.  למרות שברוב מדינות סקנדינביה מאפשר הממשל חופשות לידה ארוכות יותר קמה מחאה בגרמניה נגד החוק החדש, בעיקר מצד הקונסרבטיבים הגרמנים, שטענו כי פון דר לייר הופכת את הנשים במדינה ל"מכונות לידה", בעוד שאחרים גיחכו על "הסטאז' להחלפת חיתולים" שהשרה מעוניינת להעביר לגברי המדינה.  

הנתונים החדשים של המשרד לענייני משפחה לא יכול להציג את תוכניתה המהפכנית של פון דר באור חיובי יותר.  השרה, לה שבעה ילדים משלה, שביקשה לא רק לטפל בילדים אלא גם לגלות אחריות בהבאתם לעולם, העלתה פרי ממש עכשיו, לקראת סוף השנה, עם עלייה של כ-3.6% בילודה בהשוואה לאותה תקופה ב-2009.  קשה להניח כי זו תהיה המגמה השלטת בשנים הקרובות, אך אחרי שנים של "הגירה שלילית" אפשר לצפות לראות יותר ילדים ברחובות.  בכפרים הקטנים ובקרב המובטלים הכרוניים, בדיוק כמו בכל מדינה, אפשר לצפות שהנתון הנ"ל לא ירשים את המשפחות מרובות הילדים ואת אלו שיבואו במקומן.  למרות כל ההטבות והתמריצים, כמעט התחינות להבאת ילדים, אני אשאר עם האחת והיחידה שלי, בינתיים זה בהחלט מספיק.