אין לי מכונית. אני גם לא מעוניין להיות "בעליה הגאים" של מכונית. חייתי מספיק שנים עם אחת (ועם קטנועים ואופנועים לרוב) כדי לדעת שטוב לי יותר בלעדיה. תחושה קופסתית מעט, כאשר הצלילים הבוקעים מהרדיו רק מעצימים את התחושה, מתונק מהעולם אך חייב להישאר מרוכז כל העת, מעין גירסת המיני של "האח הגדול" (אל תיעלב, אלעד מותק). אם הייתי חי בתל אביב או בישראל ייתכן והייתי חושב אחרת, שכן דיבורים על תחבורה ציבורית נהדרת לא עושים אותה באמת נהדרת. מה שהיה נכון לפני הרבה שנים על יעילות התחבורה הציבורית איבד מעוצמתו, בעיקר מאחר והתחבורה הציבורית איבדה מערכה עם הזמן. הרכבת, חלק בלתי נפרד ממערך ההסעות ההמוני של מדינת ישראל ותל אביב, לא תורמת להעלאת ההערכה לתחבורה הציבורית עם האיחורים הסיטוניים, התירוצים העלובים והפיצוי העלוב אף יותר בדמות כרטיס נסיעה חינם שלא יפצה את אלו שאיבדו שעת עבודה ושנשמע כמו לעג לרש, משל "שיגידו תודה שאנחנו בכלל מפצים אותם".
ודווקא בויכוח החדש שנוצר על התרבות התחבורתית באזור המרכז החליטו במערכת YNET לקטול את הרכבת, ואף החריפו ותקפו את החרדים בכתבה מצולמת שהועלתה באתר. הכל החל בפתיחתו הצפויה של נתיב האגרה החדש ליד נמל התעופה בן גוריון. הנהגים הרבים יגיעו לחניון הענק שהוקם ומשם יעלו על אוטובוסים שיקחו אותם למרכז תל אביב, והכל ללא תשלום. מי שיבחר לנסוע במכוניתו בנתיב ישלם סכום שישתנה בהתאם לעומס התנועה. יש עוד נקודות רבות ויש טענות למכביר כנגד הנתיב על כל החאפ לאפיות הישראלית המוכרת שלו, כמו העובדה שכביש האגרה הוא חד כיווני, ששירותי ההסעות מפסיקים ב-23:00 ובסוף השבוע החניון סגור. אך השאלה הקשה ביותר היתה מדוע אין תחנת רכבת בצמוד לחניון.
הכתב בחר את הכיוון הפופוליסטי ותקף את כפר חב"ד. כבר עשרות בשנים עומדת תחנת רכבת בכפר, שעל פי הכתב משרתת עשרות נוסעים בלבד ביום. רכבת ישראל החליטה - או תחנה ליד כביש האגרה או תחנה בכפר חב"ד, שניהם יחד לא יילך. אז פנתה הנהלת הרכבת לכפר חב"ד וביקשה לבטל את התחנה שלהם בטענה שעדיף לשרת עשרות אלפי אנשים ביום מאשר כמה עשרות. בנוסף הציעה הרכבת לחב"דניקים מערך הסעות לתחנת הרכבת החדשה. החרדים סירבו והעניין נפל.
כמובן שהכל באשמת החרדים, הרי הם הצרה הגדולה ביותר שנפלה עלינו. אפילו בתחנת הרכבת שלא קמה הם אשמים. אני לא חרדי, רחוק מכך, ואני מתעב בורות המגובה בדברי "חכמים" כמו מנהיגים שמעדיפים להשאיר את מצביעיהם במיץ של הזבל כדי לשמור על כוחם האלקטורלי, שכן בורות היא המפתח להסתגרות והתבדלות. אבל מה עשו לכם תושבי כפר חב"ד? אם כפר חב"ד היה מושב חילוני ספק אם הדברים המועלים בכתבה היו מקבלים משנה חומרה.
בניית תחנת רכבת עולה כסף. יש אחת בכפר חב"ד. אנשי פרוייקט נתיב האגרה בחרו לא להשתמש בכלל ברכבת מאשר למצוא פתרון יצירתי. ויש לא מעט. אם מארגנים מערך הסעה רחב מהחניון לתל אביב אפשר היה בקלות רבה לארגן מערך הסעה נוסף, קצר יותר, לתחנת הרכבת של כפר חב"ד הקרובה כל כך לחניון. וכל זה לא מצריך ישיבות דירקטוריון, רק קצת מחשבה.
בכפר חב"ד חיים ועובדים אנשים. בחניון חונים אנשים. יש מקום ל-2000 מכוניות. מספר האנשים שיגיעו ביום ינוע סביב ה-4000 (בהנחה, כמובן, של שני אנשים ברכב, וכפי שאני זוכר את כבישי הארץ לא רואים בדרך כלל יותר מאדם אחד ברכב). אז עדיף לבנות תחנה במקום שרחוק מכל יישוב על חשבון תחנה שנמצאת בתוך יישוב של 5000 תושבים עם גידול אוכלוסיה שנתי של 5%? באמת?
מי שיאחר לחזור לחניון (אחרי שעות הסגירה) ייאלץ לשלם קנס גבוה. מי שייתקע בתל אביב בשעה מאוחרת וירצה להגיע מהר יותר כדי להימנע מתשלום קנס יהיה חייב לקחת מונית שתעלה לפחות מאה ש"ח. הכתב יכול היה להראות את כל הנושא באור חיובי יותר ופחות תוקפני אם היה מציין שאפשר לקחת את הרכבת עד לתחנת כפר חב"ד ומשם להמשיך במונית את הנסיעה הקצרה לחניון. מאה ש"ח זה לא היה עולה.
מאחר וההסעות באוטובוסים הן בחינם והרכבת בתשלום ספק אם היא היתה זוכה לאטרקטיביות גם אם היתה מוקמת תחנה במקום. בנוסף תדירות ההגעה שלה לתחנה יחד עם דעת הקהל השלילית על תפקודה לא היו עומדות לזכות הרכבת. מה אתם הייתם עושים? מחכים חמש דקות להסעה בחינם או עשרים דקות להסעה בתשלום?
יש בעיות עם הנתיב החדש, אבל אין בין הבעיות לבין תושבי כפר חב"ד דבר וחצי דבר. אי אפשר לבוא ביום בהיר אחד ולשנות סדרי עולם ועוד לבוא בטענות בפומבי כנגד המסרבים לשינוי כשההגיון אומר "לא" לשינוי. תחשבו על זה לרגע - האם הטענות כלפי תושבי כפר חב"ד היו מצויינות בכתבה אם היה זה יישוב חילוני?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
